גירוי יתר שחלתי, מה זה, מה הסיכון והאם אפשר להימנע?

גירוי יתר שחלתי, מה זה, מה הסיכון והאם אפשר להימנע?

גירוי יתר שחלתי, ברשת גם תמצאי את זה בשם – תסמונת גירוי יתר שחלתי/תסמונת גריית היתר השחלתית (בלועזית Ovarian hyperstimulation syndrome או בקיצור OHSS).

אז מה זה, מה הסיכון והאם אפשר להימנע?

לפי נייר העמדה של ההסתדרות הרפואית בישראל, "תסמונת גירוי יתר שחלתי – הכוללת: הגדלת שחלות, צבירת נוזלים בחללי גוף ועלייה בצמיגות הדם העלולה לגרום לסיבוכים עד כדי כשל איברים חיוניים ותמותה".

באתר של בית חולים שיבא כתוב: "תסמונת גירוי יתר שחלתי OHSS)) היא סיבוך קשה ומסכן חיים של טיפולי השראת ביוץ – טיפולים שנועדו לגרות את השחלות לייצר מספר מרבי-אופטימלי של זקיקים ובעקבותיהם, ביציות בשלות.

התסמונת מופיעה בשתי צורות עיקריות: הצורה המוקדמת – 7-3 ימים לאחר מתן ההורמון hCG , המשמש בטיפולים לצורך הבשלה סופית של הביציות לפני הזרעה או לפני שאיבת ביציות ומופרש בגוף באופן טבעי בהריון. הצורה המאוחרת של התסמונת מופיעה 17-12 יום לאחר מתן ההורמון, בתחילת הריון, ובעיקר בהריון מרובה עוברים".

ובמילים פשוטות, גירוי יתר שחלתי הוא למעשה תגובה מוגזמת להורמונים שאישה מזריקה במהלך טיפולי פוריות או שימור.
ולכן לא תהיה החזרה של עוברים באותו סבב בשל רמת הורמונים גבוהה, הם יעברו להקפאה.

ברשת אפשר למצוא סטטיסטיקה של:
דרגה קלה – סביב 25%
דרגה בינונית- סביב 10%
דרגה קשה – סביב 2%

גירוי יתר שחלתי נובע מעלייה ברמות ההורמונים בין היתר האסטרוגן והפרוגסטרון בדם, והוא בא לידי ביטוי בשחלות גדולות ורגישות.
בנייר העמדה של משרד הבריאות כתוב:
בהפריה חוץ-גופית – שימוש בפרוטוקול Agonist GnRH ארוך,
או התפתחות של יותר מ-25 זקיקים בקוטר 14 מ"מ
ומעלה, ערכי אסטרדיול גבוהים מ-L/pmol 13000
(ml/pg 3500), או שאיבה של יותר מ-24 ביציות.

אבל תאכלס בשטח גם במספרים קטנים יותר מתקיים הגירוי ולכן נדרשת ערנות גבוהה בנושא, כי הדרך הנכונה לא להגיע לשם היא מניעה ומודעות ולכן לא מומלץ לעבור את ה-15 זקיקים שנצפו ב- US יש מצב שפספסו כמה ואת מתקרבת ל20 (בטח אם יש ספירה של כמות גדולה עוד בתחילת הסבב) ואגב ולא משנה לכמה האסטרדיול יגיע, את כבר בחשש מאוד גבוה לגירוי ייתר, כי לקראת הביוץ המדד הזה עוד יעלה).
ואם הגעת לאסטרדיול 10,000 L/pmol את לגמרי יכולה למצוא את עצמך בגירוי יתר
כמו כן תסמונת גירוי יתר שחלתי עלולה להופיע גם במצבים שאינם בגדר "תגובה שחלתית מוגזמת" לכן, אינה ניתנת למניעה באופן מוחלט.
.
.

מה התסמינים ומי נמצאת בקבוצת סיכון?

התופעות מתחלקות ל3 דרגות חומרה:

חומרה קלה – תפיחות ואי-נוחות של הבטן, עם או ללא בחילות, הקאות, שלשולים והגדלת השחלות, השחלות מוגדלות בשל מספר הזקיקים הגדול בתוכן ללא תופעות נוספות. הגדלת השחלות גורמת לתחושת תפיחות וכבדות בבטן התחתונה. השחלות המוגדלות הן בסיכון מוגבר לסיבוכים ברמת השחלה עצמה. כך למשל, השחלה המוגדלת עלולה להסתובב ולגרום לחסימה באספקת הדם לשחלה הגורמת לה נזק, או שעלול להיווצר קרע בשחלה, עם או בלי דימום לחלל הבטן.
הטיפול בסימפטומים הקלים כולל הימנעות מיחסי מין, מפעילות גופנית ומהרמת משאות כבדים, וכן שתייה מרובה ומנוחה.

חומרה בינונית – בדרגת החומרה הבינונית כוללות התופעה עלייה במשקל, בטן תפוחה ומתוחה, נוזלים בבטן, הפרעה בנשימה, ירידה בכמות השתן (עקב התייבשות), יובש בעור ובשיער, צמא, הקאות ושלשולים. הסיבות לכך הן יציאת נוזלים מכלי הדם ואגירתם בחללים לא רצויים (כמו חלל הבטן, הריאות והלב). טיפולים בסימפטומים הבינוניים כוללים שתייה מרובה, מתן נוזלים דרך הווריד, מתן נוגדי הקאה, שקילה יומית, רישום ומעקב אחר השתן ומתן נוזלים למניעת התייבשות.

חומרה קשה – בנוסף להגדלת השחלות ישנה עלייה גם בחדירות כלי הדם וכתוצאה מכך, יציאה של חלק מנוזלי הדם אל מחוץ לכלי הדם והצטברותו כנוזל בבטן, מסביב הריאות, וכבצקת בגפיים התחתונות. יציאת חלק מנוזלי של הדם לרקמות גורמת לכך שנוזל הדם נהיה מרוכז יותר ובעל נפח נמוך יותר, כך שקיים סיכון של ירידה באספקת הדם לאיברים חיוניים דוגמת הכליות, כמו גם עלייה בסיכון להיווצרות קרישים וחסימת כלי דם.

ובנוסף מלאות ותפיחות בטן בגובה שמעל הטבור, נפיחות באזור איבר המין, נפיחות ברגליים, דליפת נוזל מבעד לעור, קושי בנשימה, כאבים בחזה, ירידה במתן שתן (וכן מתן שתן כהה), כאבים ברגל תחתונה באזור השוק, , כאבים באגן, ירידה בחלבונים והפרעות קרישת דם. מצב נדיר זה עלול לסכן את חיי המטופלת והוא מחייב טיפול מידי, שכולל שאיבת נוזלים מחלל הבטן (ובמקרים קיצוניים גם מחלל בית החזה), עירוי נוזלים, כלכלה עתירת חלבונים ומעקב צמוד אחר תפקודי קרישה.

בקבוצת סיכון נמצאות נשים צעירות, עם משקל גוף נמוך, נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות, רמה גבוהה של AMH, ומספר גבוה של זקיקים אנטרליים – AFC.

.

להן מספר רשמים משיחות עם נשים שעברו גירוי יתר:
1. מי שקבלה רק אוביטרל בחשש לגירוי יתר שיתפה שהחזה שלה גדל (המלצת הרופאים היא לתזמן שאיבה עם דקפפטיל בלבד או בנוסף).
2. מי שהרגישה חוסר נוחת קלה, התסמינים עברו תוך זמן קצר סביב שבועיים.
3. חלק מעידות על כאבי/רגישות שחלות וכאבי ביוץ מספר חודשים אחרי הגירוי והיו גם נשים שזה הלך איתן מספר שנים.
4. יש נשים שהגיעו גם פעמיים לגירוי יתר וזמן ההחלמה היה איטי וכואב הרבה יותר.
5. שיחה אחת זכורה לי במיוחד משום שאותה מטופלת עשתה שימור פוריות והיא סיימה את ההליך כשהיא סובלת מכאבי אגן בלתי נסבלים, וכל בדיקה שהיא עשתה לא הצליחה להטיב איתה והיא הגיע למצב שהיא לא יכולה לעבוד כי קשה לה לשבת והיא עובדת מול מחשב, ואחרי טיפול שימור קשה לקבל שרות ממה שליווה אותך והיא פשוט מצאה את עצמה מתמודדת עם הכאב הזה לבד וחסרת אונים.
6. לצערי גם שמעתי על נשים שהגיעו לאשפוז ולסכנת חיים.

,
עוד בספורטלי
>> איך שפרתי איכות של עוברים והכפלתי את אחוזי ההפריות
>> שימור פוריות בסל הבריאות – בשורה טובה לנשים עם רזרבה נמוכה
>> איכות זרע, אפשר לשפר? מה מומלץ לאכול?
>> ביצית – האם תזונה ותוספים יכולים לשפר איכות של ביציות?

 .

אז מה צריך לעשות בשביל לנסות למנוע גירוי יתר?
מדינת ישראל ידועה בנדיבות כמות ההורמונים בהם היא משתמשת בטיפולי הפרייה ושימור מול עמיתיה בעולם, ולכן חשוב שתדעי שאת מינון ההורמונים אפשר לקבוע ביחד עם הרופא ולזכור שברפואה כמו ברפואה אין אמת אחת, וכל אחת מגיבה אחרת ולכן נדרשת התאמה אישית, בטח אם את נמנת עם קבוצת הסיכון.
.

מחקר חדש מהתאריך 02.04.2024 מעלה נקודה חשובה שאומרת:
התפתחות בו-זמנית של מספר זקיקים וכתוצאה מכך ריכוזי אסטרוגן גבוהים עלולים להזיק לביציות, ובכך להשפיע על התפתחות העובר ועל תוצאות ההריון.
עוד על המחקר אפשר לקרוא כאן 

.
והכי חשוב!!
לא להחזיר עוברים במצב של גירוי יתר, להקפיא, לתת לגירוי לעבור ואז להחזיר!
לחשוב איזה מתזמן ביוץ לא יחמיר את הגירוי!! (אוביטרל לבד מחמיר ולפעמים עדיף לוותר עליו לגמרי!!)

הכתבה הזאת באה לעזור לך להבין את התהליך שאת עוברת, כי הרבה פעמים התרופה הטובה ביותר היא מניעה ולכן גם ערנות שלך יכולה לצמצם את הסיכוי לגירוי יתר שחלתי.
בכל מקרה, במהלך טיפולי IVF מומלץ לשתות כ-3-2.5 ליטר של מים ביום ולהיות קשובה לגופך. אם את חשה בבטן תפוחה, כאבים בבטן, קשיי נשימה, בחילות, שלשולים ועוד – התייעצי מיד עם הרופא המטפל שלך.
מומלץ לגשת לבית חולים במקרה של כאבים, הם יכולים לעזור לך! (לעשות ניקוז ולהוריד את כמות הנוזלים).
בהצלחה!

— .

טלי – מטפלת שיאצו, תומכת במטופלות פוריות ושימור | צילום: צביקה ג.
.

טלי היא טריאתלטית, צלמת ספורט ומטפלת שיאצו בכירה כבר מעל 20 שנה, תומכת ומלווה מטופלות פוריות ושימור.
מוזמנות לפנות בעמוד  בפייסבוק
יש גם קבוצה שמיועדת רק לשימור פוריות  בפייסבוק
וקבוצת של מטופלות IVF לחצי כאן
אם אתן רוצות למקסם את הטיפול שלכן מול הרופא, אם אתן רוצות להכיר את הגוף שלכן טוב יותר על מנת לשפר את תוצאות הטיפול, יחד נעבור על המדדים, דוחות מעבדה, פרוטוקולים, בדיקות הדם, תזונה ותוספים, אל תעברי את המסע הזה לבד, תרימי טלפון – 0522959733
הקלניקה נמצאת בתל אביב, עם שפע חניה באפור ללא תשלום.
אל תעברי את המסע הזה לבד, תרימי טלפון!
—
מקורות:
https://did.li/cchrl
https://did.li/2JDlC
https://did.li/8ssTY
https://did.li/GPmaa
https://did.li/K7xCN