כשל שחלתי, מה זה? והאם אפשר לשקם?

כשל שחלתי, מה זה? באיזה מצבים אפשר לשקם אם בכלל?

כשל שחלתי הוא מצב, קבוע או זמני, בו השחלות מפסיקות לתפקד כראוי, מה שמוביל לירידה בביציות שמתפתחות לביוץ ולפעמים גם לא יופיעו בכלל זקיקים בבדיקת AFC
בהעדר זקיקים וביוץ, מפסיק המחזור החודשי ומתחילים תופעות גיל המעבר.
כשהכשל מתרחש לפני גיל 40, הוא נקרא כשל שחלתי מוקדם, והסיבות לכך יכולות להיות לא ידועות, או קשורות לגורמים כמו מחלות אוטואימוניות, טיפולים רפואיים, בעיות גנטיות או סטרס.
ניתן לאבחן את המצב באמצעות בדיקות הורמונליות ובדיקת US.
בהעדר ביציות, טיפול עשוי לכלול תרומת ביצית במקרים בהם האישה רוצה להרות.
.

כשל שחלתי – כמה אנרגיה מערכת השחלות לוקחת מהגוף?

מתי הגוף מחליט "להשתיק" את המערכת מה שקוראים בשפה המקצועית "כשל שחלתי"
והאם אפשר "לשקם" את השחלה אחרי כשל כזה?
על השאלות האלה ועוד, אנסה לענות בכתבה. .

השחלה היא אחד האיברים המטבוליים הפעילים בגוף,זקיק צומח פי 1000 בגודל תוך 3 חודשים, נבנים חלבונים, ממברנות, הורמונים, כלי דם ועוד…

הביצית היא התא עתיר האנרגיה ביותר באדם, התא הגדול ביותר בגוף

ביצית מכילה 100,000–600,000 מיטוכונדריות (מוחית יש ~2,000), והיא מסתמכת בעיקר על ATP שמיוצר מגלוקוז

תאי הגרנולוזה משתמשים בגלוקוז, ומעבירים אותו לביצית היא כמעט לא קולטת גלוקוז עצמאית.

לכן השחלה רגישה במיוחד ל:

עמידות לאינסולין

דלקת מטבולית

חסר תזונתי (B12, ברזל, Q10)

סטרס חמצוני

המשמעות: כדי “להפעיל את המפעל” נדרשת אספקת אנרגיה יציבה, לא עודפת ולא חסרה.
.
.

מתי הגוף “מכבה” את השחלות?

יש שני מסלולים שונים:

1. דיכוי תפקודי – לא כשל אמיתי (יותר השפעת הסביבה על תפקוד השחלה)

שכיח, הפיך בדרכ, ומופיע כש:

סטרס כרוני קורטיזול גבוה – הרבה פעמים זה יופיע במעבר דירה, בפיטורין או בהחלפת עבודה, באובדן, גירושין, מלחמה, מצבים הישרדותיים וכו'….

ירידה חדה במשקל/אכילה מועטה

פעילות גופנית קיצונית

מחלה אקוטית

חסרים תזונתיים קשים

המוח מפחית GnRH, פחות FSH/LH, אין ביוץ.
השחלות עצמן עדיין תקינות רק “בהולד”.
זה נקרא בשפה המקצועית Hypothalamic Dysfunction, ובמילים פשוטות, הוא מצב בו ההיפותלמוס, אזור במוח השולט בתפקודי גוף רבים, אינו מתפקד כשורה. מצב זה עלול לפגוע בוויסות טמפרטורת הגוף, מחזורי שינה, תיאבון, רמות הורמונים, רגשות והתנהגות. התסמינים תלויים בחלק ההיפותלמוס שנפגע ומשפיעים על תפקוד בלוטת יותרת המוח (היפופיזה), בלוטת התריס, בלוטות יותרת הכליה, והאשכים/שחלות. 
ולא POI אי-ספיקת שחלות ראשונית (Primary Ovarian Insufficiency).
.

2. כשל שחלתי מוקדם (POI/כשל שחלתי)

כאן ההתמודדות היא מול בשחלה עצמה, זה בא לידי ביטוי ב:

מאגר ביציות נמוך או מדולדל

פגיעה בזקיקים/מיטוכונדריות

אוטואימוניות, גנטיות, כימותרפיה, גיל

FSH גבוה, אסטרוגן נמוך, המוח מנסה, השחלה לא מגיבה.

זה פחות הפיך!
.

נשאלת השאלה למה הגוף “מכבה” מערכת פוריות?

כי פוריות היא השקעה אנרגטית עצומה!!!
זה מסביר את העובדה שנשים נולדות עם מיליוני ביציות, אבל רק כמה מאות מגיעות בסופו של דבר לביוץ, ולא כולן מגיעות להריון ולידה!!
כשהמוח מזהה, שאין אנרגיה זמינה, או שהגוף בסכנה, או שיש עדיפות קיומית אחרת, הוא “חוסך” ושומר על חיים, לא על רבייה, מבחינה אבולוציונית זה מנגנון הגיוני, מערכת הרבייה היא לא מערכת קיומית, זה לא לב ולא כבד וכו', ואפשר להתקיים גם בלי זה ולכן בחלוקת המשאבים אם כרגע זה "נטל" הגוף מחשב מסלול מחדש ומוותר על אספקת אנרגיה ל"מפעל הביציות".
.

האם אפשר “לשקם” שחלה אחרי כשל?

אז תלוי איזה כשל:

מהסוג הראשון דיכוי תפקודי כנראה שכן

לעיתים תוך שבועות/חודשים, מהרגע שהסטרס ירד, ובעזרת התמקדות ב:

שינה, הפחתת סטרס (להתמיד בזה)

תזונה מספקת ופחמימות יציבות

משקל תקין

תיקון חסרים (D, B12, ברזל)

פעילות גופנית מתונה

יש לא מעט נשים שחזרו לביוץ ולווסת סדירה!
.

הסוג השני POI מורכב יותר, אי-ספיקת שחלות ראשונית (Primary Ovarian Insufficiency).
בסופו של יום כל אישה תגיע למצב בו נגמר לה מאגר הביציות, המדע כיום לא יודע “להחזיר מאגר ביציות”.
אבל ב־5–10% כן יש ביוצים ספונטניים, ולכן לא סוגרים את הדלת במקרה של כשל שחלתי מוקדם (פחות מגיל 40).

מה כן עשוי לעזור?

איזון מטבולי (אינסולין, דלקת), כתבתי על זה בהרחבה כאן

הפסקת עישון

נוגדי חמצון (כמו Q10), תלוי מצב

טיפול תומך הורמונלי לשמירה על בריאות עצם/לב

זה שיפור תנאי הסביבה לא החזרת מאגר!

לסיכום: השחלה לא קורסת משום מקום, היא מדד בריאות מטבולי, הורמונלי ותאי.

ולכן:

סוכר יציב = שחלה רגועה

שינה = ויסות הורמונלי

תזונה איכותית = אספקת חומרי גלם

סטרס = עצירה בייצור

לא רק פוריות – בריאות מערכתית!

אספתי לכם רשימת מזונות שתומכים במיטוכונדריות ובביציות, כי תזונה זה כלי חזק להשתמש בו!

אלה מזונות ומרכיבים תזונתיים שמחקרים ותיאוריות ביולוגיות מצביעים עליהם ככבדים לתמיכה בתפקוד מיטוכונדריאלי של השחלה ובאיכות הביציות:

דגים שמנים (למשל סלמון, מקרל): אומגה-3 שתומך ברכיבי קרום התא ובמטבוליזם.

ירקות ירוקים כהים (קייל, תרד, ברוקולי): אנטיאוקסידנטים, פולאט, סיבים.

פירות יער (כגון יוספית, אוכמניות): פלבונואידים ונוגדי חמצון מזינים שמגנים על מיטוכונדריה.

אגוזים וזרעים, בדיוק כמו הפורמולה הטבעית של מרסל: שומנים טובים, מינרלים, וויטמינים.

שמן זית כתית מעולה: שומן חד בלתי רווי + פיטוכימיקלים.

ביצים שלמות: כולין וויטמינים מסיסים בשומן.

קטניות (עדשים, חומוס): חלבון צמחי + פחמימות מורכבות + סיבים.

אבוקדו: שומן בריא + ויטמין E.

דגנים מלאים אמיתיים (כמו קינואה, כוסמת): פחמימות מורכבות וסיבים.

סלק: עשיר בניטריטים, תורם לזרימת דם, נוגדי חמצון.

קקאו איכותי (מריר): פלבונואידים שמגנים על תאי המיטוכונדריה.

תה ירוק: קטכינים נוגדים חמצון.

שמרי שמנוניים / מאכלים עשירים ב־CoQ10 (או מזונות שמכילים קואנזים Q10 בצורה טבעית): לדוגמה – בשר איברים (כבד, לב) בצורה מתונה, אבל גם יש תוספים.

פירות הדר: ויטמין C + אנטיאוקסידנטים.

.