ביוץ – בדיקות, מחשבון, מקלות, איך מזהים בבדיקות דם?

ביוץ הוא תהליך, לא רגע

ביוץ נתפס לעיתים כאירוע נקודתי, רגע אחד שבו הביצית משתחררת מהשחלה. בפועל, מדובר בתהליך הורמונלי מתמשך, שמתחיל ימים לפני שחרור הביצית וממשיך גם אחריו. הבשלת הזקיק, העלייה ההדרגתית באסטרוגן, קפיצת ה־LH והמעבר לפרוגסטרון – כולם חלקים בשרשרת אחת. איכות התהליך כולו משפיעה לא רק על הביצית, אלא גם על הרירית ועל יכולת ההשרשה.
נשים מנסות בכל דרך לזהות את הביוץ, מחשבון, מקלות, חום השחר, הפרשות, בדיקות דם ועדיין זה לא פשוט כמו שהיינו רוצות!

מדדי ביוץ קלאסיים

בביוץ הקלאסי מתקבלת תמונה הורמונלית יחסית ברורה: עלייה הדרגתית באסטרדיול עם גדילת הזקיק, ולאחריה קפיצה ב־LH (LH surge) שמבשרת על שחרור הביצית הצפוי ב־24–36 השעות הקרובות. הפרוגסטרון בשלב זה נותר נמוך, ועולה רק לאחר שהביוץ כבר התרחש. באולטרסאונד נראה לרוב זקיק בגודל מתאים (כ־18–22 מ״מ), ובהמשך סימנים לביוץ כמו קריסת הזקיק או נוזל חופשי באגן. זהו התרחיש שעליו מבוססים רוב הספרים והפרוטוקולים – אך בפועל, לא כל ביוץ נראה כך.

מדדי ביוץ לא שגרתיים – כשהביוץ קורה “בין השורות”

במציאות הקלינית קיימים לא מעט מצבים שבהם הביוץ מתרחש ללא התמונה הקלאסית. לעיתים נמדד LH נמוך או לא חד-משמעי, אך במקביל נראית עלייה בפרוגסטרון – מה שמעיד שהביוץ כבר התרחש, גם אם לא “נתפס” בזמן. במקרים אחרים, ה־LH עולה ונופל במהירות, במיוחד במצבי סטרס, רזרבה שחלתית נמוכה או עומס הורמונלי, כך שהחלון לפספס אותו קצר מאוד. יש גם מצבים של ביוץ שקט, שבו אין קפיצה ברורה באסטרדיול, אך הגוף בכל זאת עובר למצב לוטאלי. לכן, היעדר סימן אחד אינו שולל ביוץ, והמשמעות הקלינית מתקבלת רק מהסתכלות על השילוב בין המדדים ולא על ערך בודד.

.

..

 

אז מתי חשוב לנו לזהות ביוץ בטיפולי פוריות?

1. לפני שאיבה, על מנת שהביציות לא יעברו לרחם ואז לא ניתן יהיה לשאוב אותן, בין אם את בטיפולי שימור או בIVF את צריכה לתזמן שאיבה רגע לפני שהביוץ מתקיים על מנת "לתפוס" אותה בשחלה כי כשהביצית משתחררת מהזקיק אי אפשר לראות אותה וזה אומר שהיא בדרך לרחם דרך החצוצרה.

2. אם את מנסה להיכנס להריון טבעי ורוצה לתזמן יחסים או לחילופין בהזרעה, במיוחד אם הזרע חלש את רוצה את המפגש הכי מהר

3. בתכנון נכון של החזרת עוברים, זיהוי הביוץ הוא קריטי! עובר יום 3 צריך לחזור אחרי 3 ימים, עובר יום 5 צריך לחזור אחרי 5 ימים לרחם כשיום הביוץ נחשב ליום 0 בספירה

למה תזמון חשוב במיוחד בעובר יום 5?

עובר יום 5, המכונה בלסטוציסט, מוכן להשרשה כמעט מיד עם החזרתו לרחם. לכן, ההצלחה שלו תלויה בסנכרון מדויק מאוד בין שלב התפתחות העובר לבין מצב הרירית. בניגוד לעובר יום 3, שעדיין אינו בשל להשרשה ויכול “להמתין” עוד יום או יומיים, עובר יום 5 רגיש הרבה יותר לסטייה בתזמון.

לא רק ימים – גם חלונות זמן

בהחזרת עובר יום 5 לא מספיק לספור ימים מאז הביוץ. בפועל, קיימת חשיבות גם לחלון הזמן ההורמונלי, בעיקר למועד שבו הגוף מתחיל לייצר פרוגסטרון. הרפואה אינה יודעת לקבוע את שעת הביוץ המדויקת, ולכן היא נשענת על טווחים צפויים. כאשר התהליך ההורמונלי יציב והדרגתי, הטווח הזה מספיק. כאשר הוא לא – הסיכון לחוסר סנכרון עולה.

החזרות טבעיות – למי זה מתאים

החזרת עובר יום 5 על בסיס מחזור טבעי יכולה להיות מוצלחת, אך אינה מתאימה לכל אישה. היא דורשת ביוץ יחסית צפוי, ללא עלייה מוקדמת בפרוגסטרון וללא תנודות חדות ב־LH. במצבים של סטרס, רזרבה נמוכה, מחזורים לא סדירים או ניסיון עבר עם החזרות כושלות – השליטה בתזמון הופכת קריטית יותר.

תפקיד האוביטרל – סדר והבשלה

פרט לתפקיד ההבשלה, שימוש באוביטרל מאפשר לקבוע נקודת ייחוס ברורה לביוץ, ובכך לשפר את הדיוק בתזמון ההחזרה והתחלת הפרוגסטרון וכמובן בשאיבה. אוביטרל מסייע לנהל את לוח הזמנים.

כמו תמיד אני אומרת שברפואה אין אמת אחת וביוץ יכול להגיע בהרבה מדדים וצורות, זאת טבלה קלאסית מהצ'אט שיכולה לתת לכן מסגרת

לסיכום: 

בהחזרת עובר יום 5, הדיוק חשוב אך לא פחות מכך, חשובה ההבנה שהביוץ הוא תהליך. כאשר מתייחסים רק ליום בלוח השנה ומתעלמים מהדינמיקה ההורמונלית, הסיכון לחוסר סנכרון עולה. הצלחה בהחזרה אינה תלויה רק בעובר, אלא ביכולת של הגוף לעבור את המעבר ההורמונלי בזמן ובאופן הנכון.
.

ביוץ אינו מאובחן על סמך הורמון אחד בלבד. הוא תוצאה של תנועה הורמונלית: שינוי ביחסים בין אסטרוגן, LH ופרוגסטרון לאורך זמן. לכן, ערך “לא מושלם” בבדיקה אחת אינו בהכרח כשל ולעיתים דווקא שינוי לא צפוי הוא הסימן לכך שהביוץ כבר התרחש. הבנה זו חשובה במיוחד בתכנון החזרות עוברים, שבהן התזמון נקבע לא רק לפי יום, אלא לפי מצב הורמונלי בפועל.
.

עוד בספורטלי
>> איך שפרתי איכות של עוברים והכפלתי את אחוזי ההפריות
>> אסטרדיול בטיפולי פוריות, הערכים צריכים להיות נמוכים או גבוהים?
>> שחלה ופוריות, מה משפיע על השחלה?
>> כיצד לזהות ביוץ בעזרת ערכי ההורמון פרוגסטרון
>> AFC – בדיקת אולטרסאונד אגן לספירת כמות הזקיקים האנטראליים בשחלות

בהצלחה! .

— .

טלי – מטפלת שיאצו, תומכת במטופלות פוריות ושימור | צילום: צביקה ג.
.

טלי היא טריאתלטית, צלמת ספורט ומטפלת שיאצו בכירה כבר מעל 20 שנה, תומכת ומלווה מטופלות פוריות ושימור.
מוזמנות לפנות בעמוד  בפייסבוק
יש גם קבוצה שמיועדת רק לשימור פוריות  בפייסבוק
קבוצת של מטופלות IVF וקבוצה נוספת של נשים וגברים יחד
וקבוצה לתרומת ביצית תרומת זרע
קבוצת טלגרם למסירת (לא למכירה) הורמונים יש כאן
קבוצה לרזרבה שחלתית נמוכה, כאן!
.
אם אתן רוצות למקסם את הטיפול שלכן מול הרופא, אם אתן רוצות להכיר את הגוף שלכן טוב יותר על מנת לשפר את תוצאות הטיפול, יחד נעבור על המדדים, דוחות מעבדה, פרוטוקולים, בדיקות הדם, תזונה ותוספים, אל תעברי את המסע הזה לבד, תרימי טלפון – 0522959733
—

ואם את מבקשת המלצה גורפת אחת, אז לא הייתי מוותרת על התערובת הטבעית של אגוזים וזרעים של מרסל שעלולה להזין תא בודד אחד ולכן טובה אם את מנסה להיכנס להריון באופן טבעי, אם בטיפולי IVF או בשימור פוריות, בשביל להבין את הכוח של הפורמולה הזאת, צריך רק להקשיב לנשים שלקחו אותה כמו שצריך, להלן חלק מההודעות שקבלתי.

…
.
.