הכנת הגוף לטיפולי פוריות ושימור ביציות/עוברים למה התהליך מתחיל חודשים לפני ההזרקות

הכנת הגוף לטיפולי פוריות ושימור, נשים רבות בטוחות שטיפולי פוריות מתחילים ביום השני לווסת, עם ההזרקה הראשונה של ההורמונים. מבחינת לוח הזמנים הרפואי זה אכן כך – אבל מבחינה ביולוגית זו נקודת הסיום של תהליך ארוך הרבה יותר. הביציות שאנו מגייסות בסבב, התפתחו והבשילו חודשים לפני כן. הגוף כבר קיבל החלטות עמוקות על איכותן, על יכולת התגובה שלהן להורמונים, ועל מצב המאגרים התזונתיים שיזינו אותן. כאשר מתחילים סבב בלי הכנה מוקדמת, למעשה מבקשים מהשחלה לייצר תגובה מיטבית מתשתית שאולי ריקה, דלה או מודלקת וזה מצב שמגביל מראש את פוטנציאל התוצאה.
רופאים רבים יגידו לך שאין לך השפעה על הרזרבה, כלומר על מספר הביציות שנולדת איתו, וזה אכן נכון מבחינה ביולוגית. אבל היכולת של הגוף לגייס זקיקים ולהגיב לגירוי הורמונלי מושפעת מאוד ממצב המוכנות הכללי של הגוף. כאשר התאים מקבלים אספקה טובה של אנרגיה, מינרלים, ויטמינים ונוגדי חמצון, וכאשר רמות הדלקת והסטרס החמצוני נמוכות יותר, הסביבה השחלתית הופכת תומכת יותר להבשלת זקיקים. בפועל, אנו רואים לא פעם נשים עם AFC נמוך יחסית שבמהלך סבב מצליחות לגייס מספר זקיקים גבוה מהמצופה לפי הספירה הראשונית, זה לא משום שהרזרבה השתנתה, אלא משום שהתגובה הפיזיולוגית השתפרה: זרימת הדם לשחלה טובה יותר, הרגישות לקולטני FSH עולה, והזקיקים הקטנים מקבלים תנאים מיטביים לגדול ולהבשיל, כלומר, לא משנים את “המלאי”, אבל בהחלט ניתן לשפר את היכולת של הגוף להשתמש בו בצורה יעילה ומיטבית יותר.

מערכת הפוריות – מערכת שאינה חיונית להישרדות

הלב, המוח והריאות יקבלו תמיד עדיפות אנרגטית ותזונתית. מערכת הפוריות, לעומת זאת, אינה חיונית להישרדות המיידית של הגוף ולכן היא פועלת בעיקר מתוך “עודפים” – מאגרים של אנרגיה, ויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון. כאשר המאגרים האלו דלים, הגוף “חוסך” באנרגיה רבייתית: תגובת השחלות פוחתת, איכות הביציות עלולה להיפגע, ולעיתים נראית תגובה הורמונלית חלשה יותר.
במילים פשוטות: אם הגוף מרגיש בחסר, הוא פחות “משקיע” ברבייה. המורכבות הגדולה היא שאין לכך תמיד סימן מקדים ברור. אפשר להמשיך לתפקד, לעבוד, להתאמן, לאכול “בערך בסדר” ולהרגיש לכאורה בריאה לחלוטין – ובמקביל, ברמה התאית, הגוף כבר נכנס למצב של חיסכון רבייתי. הווסת יכולה להמשיך להגיע, הבדיקות הבסיסיות יכולות להיראות תקינות, ואין כאב או תמרור אזהרה שמכריז: “המאגרים מתרוקנים”. אך מאחורי הקלעים מתרחש תהליך שקט – ירידה באיכות הסביבה התאית של הביצית, עלייה בעומס החמצוני, ושחלה שמקבלת פחות חומרי גלם ממה שהיא באמת זקוקה לו.

זו הסיבה שנשים רבות מופתעות כשהן מתחילות טיפולי פוריות, הן נכנסות לתהליך מתוך תחושה שהכול תקין, ורק אז מגלות שהתגובה השחלתית נמוכה מהצפוי או שאיכות הביציות אינה אופטימלית. הגוף לא “צועק” כשהוא בחסר – הוא פשוט מתעדף. ולכן ההכנה המוקדמת, חודשים לפני תחילת ההזרקות, אינה מותרות אלא מהלך אסטרטגי: להזין את הגוף מראש, למלא מאגרים, להפחית דלקת וחמצון – כך שכאשר מגיע הרגע שבו מערכת הפוריות נדרשת לפעול בעוצמה, היא אינה נשענת על חוסרים אלא על שפע תזונתי ותאי שמאפשר לה לממש את הפוטנציאל המלא שלה.

חוסרים תזונתיים – איך הם משפיעים על השחלה והביציות?

ניקח לדוג' – חוסר ברזל

ברזל הוא מרכיב חיוני להעברת חמצן לתאים. בשחלה, אספקת חמצן תקינה חשובה להתפתחות הזקיקים ולפעילות המיטוכונדריות בתוך הביצית. חוסר ברזל עלול להוביל לעייפות תאית, לפגיעה בתפקוד הזקיקים ולסביבה מטבולית פחות אופטימלית להבשלת ביציות. בנוסף, חוסר ברזל נקשר לעיתים להחמרה בתהליכי עקה חמצונית (oxidative stress), אשר עלולים לפגוע באיכות הביצית.

יש מעט מחקרים שבדקו ישירות קורלציה בין חסר ברזל/פריטין לבין רזרבה שחלתית נמוכה, והספרות אינה חד־משמעית אבל קיימים נתונים עקיפים שמראים קשר אפשרי בין מצב מאגרי הברזל לבין תגובת השחלה והגיוס הזקיקי.

מה כן נמצא במחקר עד כה:

1. במחקרי חתך בנשים בגיל הפוריות נמצא כי רמות פריטין נמוכות נקשרו לערכי AMH נמוכים יותר ולמספר זקיקים אנטרליים (AFC) נמוך יותר, אך מדובר בקשר סטטיסטי ולא בהוכחת סיבתיות.

2. בקוהורטות של מטופלות IVF הודגם שלנשים עם פריטין נמוך היו בממוצע פחות ביציות שנשאבו ותגובה שחלתית חלשה יותר לגירוי.

3. במספר עבודות נמצא שחסר ברזל כרוני קשור לעלייה בסטרס חמצוני ובפגיעה בתפקוד המיטוכונדריאלי – מנגנונים שידועים כמשפיעים על איכות ביציות ועל דינמיקת גדילת הזקיקים.

מנגנונים ביולוגיים אפשריים לקשר:

1. היפוקסיה רקמתית – ברזל חיוני להובלת חמצן; חסר עלול לפגוע באספקת חמצן לשחלה ולזקיקים המתפתחים.

2. סטרס חמצוני – חסר ברזל משבש מערכות נוגדות חמצון, מה שעלול לפגוע בסביבה הזקיקית.

3. פגיעה בתפקוד בלוטת התריס – חסר ברזל קשור לתת־פעילות תת־קלינית, שמשפיעה גם על ציר השחלה.

4. דלקת כרונית – רמות פריטין נמוכות לעיתים משקפות מצב דלקתי או תשישות מערכתית המשפיעה על תפקוד השחלה.

.

כשמדברים על הכנת הגוף לטיפולי פוריות, רוב הנשים מכירות את השיח על ברזל וחומצה פולית. אבל האמת העמוקה יותר היא שהביצית היא התא הגדול והמורכב ביותר בגוף – והיא זקוקה לעשרות רבות של רכיבים תזונתיים, שחלקם כלל לא נבדקים בבדיקות דם שגרתיות. בדיקות הדם הסטנדרטיות נותנות לנו הצצה חלקית בלבד, אך הן אינן משקפות את המתרחש בתוך הנוזל הפוליקולרי שמזין את הביצית, בתוך המיטוכונדריות שמספקות לה אנרגיה, ובמערכת נוגדי החמצון שמגנה עליה מנזקי חמצון.

מעבר לברזל ולפולאט, ישנם רכיבים קריטיים נוספים כמו: מגנזיום התומך בתהליכי ייצור אנרגיה תאית ובאיזון הורמונלי; אבץ החיוני לחלוקת תאים תקינה ולהבשלת הביצית; סלניום הפועל כנוגד חמצון חזק המגן על ה-DNA של הביצית; יוד הדרוש לפעילות תקינה של בלוטת התריס המשפיעה ישירות על הביוץ; כולין התומך בשלמות קרומי התאים ובהתפתחות תקינה של העובר העתידי; קואנזים Q10 החיוני לתפקוד המיטוכונדריות ולייצור ATP בביצית; חומצות שומן חיוניות מסוג אומגה 3 המשפיעות על זרימת הדם לשחלה ועל הפחתת דלקת; ויטמיני B השונים המשתתפים במעגלי מתילציה, תיקון DNA וייצור הורמונים; ויטמין E וויטמין C הפועלים כנוגדי חמצון ומגנים על הרקמה השחלתית מפני סטרס חמצוני; וחומצות אמינו חיוניות כמו ארגינין, גלוטמין וטאורין התומכות בזרימת דם, בבניית רקמות ובהגנה תאית.

המורכבות הגדולה היא שרוב המרכיבים הללו אינם נבדקים באופן שגרתי, וחלקם גם אינם משתקפים במדויק בדם למרות מחסור ברקמות עצמן. כלומר, ייתכן מצב שבו בדיקות הדם נראות “תקינות”, אך הביצית עצמה עדיין אינה מקבלת את כל חומרי הגלם הדרושים לה לבשלות אופטימלית. הביצית אינה נבנית ביום השאיבה – היא נבנית חודשים רבים קודם לכן, מהמאגר התזונתי הזמין בגוף, מרמת הדלקת הכללית, וממצב נוגדי החמצון.

לכן, ההבנה המרכזית היא שאי אפשר באמת למדוד או לבקר כל רכיב ורכיב הנדרש לביצית איכותית. במקום לנסות “לרדוף” אחרי בדיקות בודדות, הגישה ההוליסטית היא להזין את הגוף במגוון רחב של רכיבים טבעיים, כך שהשחלה תקבל סביבה עשירה ומזינה ככל האפשר. ולכן אני מציעה לכן את הפורמולה הטבעית של מרסל המבוססת על אגוזים, זרעים, שקדים ותמרים, המספקת באופן טבעי שילוב רחב של מינרלים, ויטמינים, חומצות שומן ונוגדי חמצון במטריצה מזונית שלמה. הרעיון אינו תוסף בודד שמטפל בחוסר נקודתי, אלא הזנה רחבה ומגוונת שמכסה קשת גדולה של צרכים תאיים – בדיוק כפי שהגוף והשחלה זקוקים לה כדי לתמוך בהבשלה מיטבית של הביציות לאורך זמן.
חוסר נקודתי שמופיע בבדיקות הדם מומלץ להשלים בתוסף יעודי.
עוד פרטים על הפורמולה תכתבו לי – 0522959733

הכנת הגוף לטיפולי פוריות – עקה חמצונית (חמצון) האויב השקט של איכות הביציות

עקה חמצונית היא מצב שבו נוצרים בגוף עודפי רדיקלים חופשיים שפוגעים בתאים. הביצית היא תא רגיש במיוחד לנזק חמצוני בגלל עומס המטבוליזם הגבוה והמיטוכונדריות הרבות שבה. חמצון יתר עלול לפגוע במעטפת התא, ב-DNA וביכולת ההפריה.
גורמים מרכזיים לעקה חמצונית כוללים סטרס כרוני, תזונה דלה בנוגדי חמצון, עודף סוכר, שינה לא מספקת, עישון וזיהום סביבתי.

איך מצמצמים חמצון לפני סבב

תזונה עשירה בירקות צבעוניים, פירות יער, אגוזים וזרעים

צריכת אומגה 3 להפחתת תהליכים דלקתיים

הפחתת מזון מעובד וסוכר פשוט

שינה איכותית ותנועה מתונה שמגבירה זרימת דם לשחלות, הורדת סטרס

שילוב תוספים נוגדי חמצון במידת הצורך ובהתאמה אישית

הדלקת הכרונית – מצב פיזיולוגי טבעי, אך ניתן לאיזון

הכנת הגוף לטיפולי פוריות, תהליך הביוץ עצמו הוא תהליך דלקתי פיזיולוגי עדין, אולם כאשר קיימת דלקת כרונית ברקע – כתוצאה מסטרס, תזונה מעודדת דלקת, עודף משקל או הפרעות מטבוליות – הסביבה השחלתית עלולה להיות פחות מאוזנת. דלקת כרונית עשויה להשפיע על איכות הזקיקים, על זרימת הדם לשחלה ועל התגובה להורמונים חיצוניים.

איך לצמצם דלקת כרונית?

תזונה אנטי־דלקתית: ירקות ירוקים, דגים שומניים, שמן זית, כורכום וג’ינג’ר

הפחתת צריכת סוכרים וקמח לבן

איזון רמות אינסולין

פעילות גופנית מתונה וקבועה

עבודה על ויסות סטרס ומערכת העצבים

להכין את הגוף מראש – לא לחכות להזרקה הראשונה

הכנה נכונה לטיפולי פוריות ושימור פוריות צריכה להתחיל חודשים לפני הסבב. זה הזמן להשלים חוסרים, לשפר תזונה, לאזן שינה, להפחית סטרס ולבנות תשתית מטבולית שתאפשר לשחלה להגיב טוב יותר להורמונים. כאשר הגוף מגיע “מלא” במאגרי אנרגיה, בויטמינים, במינרלים ובאיזון דלקתי גם הפוטנציאל של הסבב עולה.

הגישה הרווחת כיום מתמקדת בתחילת ההזרקות כיום הראשון של התהליך, אך ביולוגית זהו שלב מאוחר מאוד. הכנסת הורמונים לגוף שאינו מוכן דומה לניסיון להאיץ מנוע בלי דלק איכותי ייתכן שתהיה תגובה, אך היא לא בהכרח תממש את מלוא הפוטנציאל.

הכנת הגוף לטיפולי פוריות – נדרש שינוי בתפיסה!

הסטנדרט הרפואי מתמקד בפרוטוקול ההורמונלי, אך יש מקום להרחיב את המבט: הגוף אינו לוח חלק שמגיב רק למינון ההורמונים, אלא מערכת שלמה שמושפעת מתזונה, סטרס, דלקת, חוסרים מטבוליים ומצב כללי של מאגרים. כאשר נשים מבינות שההכנה האמיתית לסבב מתחילה הרבה לפני היום השני לווסת הן עוברות מעמדה פסיבית לעמדה אקטיבית, של בניית תנאים אופטימליים להצלחה.

אז אם יש לך חברה שחושבת על שימור או מטופלת IVF, תשלחי לה את הכתבה הזאת, תני לה להרוויח זמן שמתבזבז על בירוקרטיה, כך היא תגיע מוכנה יותר לתהליך.
.

עוד בספורטלי
>> איך שפרתי איכות של עוברים והכפלתי את אחוזי ההפריות
>> אסטרדיול בטיפולי פוריות, הערכים צריכים להיות נמוכים או גבוהים?
>> איכות זרע, אפשר לשפר? מה מומלץ לאכול?
>> כיצד לזהות ביוץ בעזרת ערכי ההורמון פרוגסטרון

בהצלחה! 

המידע המופיע בכתבה זו נועד לצרכים אינפורמטיביים בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי; האחריות על נטילת תוספים או שינוי בטיפול היא על הקורא בלבד, ויש להתייעץ עם רופא/ה מטפל/ת לפני כל שימוש או שינוי טיפולי.

— .

טלי – מטפלת שיאצו, תומכת במטופלות פוריות ושימור | צילום: צביקה ג.
.

טלי היא טריאתלטית, צלמת ספורט ומטפלת שיאצו בכירה כבר מעל 20 שנה, תומכת ומלווה מטופלות פוריות ושימור.
מוזמנות לפנות בעמוד  בפייסבוק
יש גם קבוצה שמיועדת רק לשימור פוריות  בפייסבוק
קבוצת של מטופלות IVF וקבוצה נוספת של נשים וגברים יחד
וקבוצה לתרומת ביצית תרומת זרע
קבוצת טלגרם למסירת (לא למכירה) הורמונים יש כאן
קבוצה לרזרבה שחלתית נמוכה, כאן!
.
אם אתן רוצות למקסם את הטיפול שלכן מול הרופא, אם אתן רוצות להכיר את הגוף שלכן טוב יותר על מנת לשפר את תוצאות הטיפול, יחד נעבור על המדדים, דוחות מעבדה, פרוטוקולים, בדיקות הדם, תזונה ותוספים, אל תעברי את המסע הזה לבד, תרימי טלפון – 0522959733
—

ואם את מבקשת המלצה גורפת אחת, אז לא הייתי מוותרת על התערובת הטבעית של אגוזים וזרעים של מרסל שעלולה להזין תא בודד אחד ולכן טובה אם את מנסה להיכנס להריון באופן טבעי, אם בטיפולי IVF או בשימור פוריות, בשביל להבין את הכוח של הפורמולה הזאת, צריך רק להקשיב לנשים שלקחו אותה כמו שצריך, להלן חלק מההודעות שקבלתי.

….

—