ריצה ואולטרה, או ריצה וטריאתלון? מה הסדר הנכון? שלומי ששון

צילום: טלי שיאצו | טריאתלון כנרת
קטגוריה: טריאתלון | מאת: חברים בספורטלי


ריצה ואולטרה, או ריצה וטריאתלון? מה הסדר הנכון?

רץ ב- TRI או סתם רץ טרי?

אחת השאלות החשובות ביותר (אולי אחרי השאלה האם יש חיים מחוץ לכדה"א) היא ללא ספק האם
(להמשיך) להיות רץ או חס ושלום, ויסלחו לי אנשי הקהילה, לגוון ולפזול לעבר הטריאתלון רחמנא ליצלן.
.

.

בשנות ה-80, קצין אמריקאי מטורף בשם ג'ון קולינס טרוד היה במה שלימים ייקרא "איש הברזל".
מי הוא האתלט הטוב ביותר, ניסה קולינס לגלות. הוא רק לא ידע שהדילמה שלו תמרר את חייהם
(וכיסם, תסכימו איתי) של אלפי ספורטאים בשנה. כבר אז בלט הויכוח בין הרצים, הרוכבים, והשחיינים.
מה שמעניין יותר הוא שלסיפור הביזארי אין מתנגדים, והכל מסכימים פה אחד לקבל על עצמם את התענוג הצרוף ושמו איירונמן.

צילום: טלי שיאצו | טריאתלון כנרת

מהיכן החל הדחף לטריאתלון אתם בטח שואלים. התשובה פשוטה – טריאתלון אילת 2014,
מקצה שלשות אולימפי. חוויה נחמדה בצורת 10 ק"מ ריצה, משולבת עם cervelo ו TYR ברקע האילתי המדברי. כבר אז החלו אט אט לחלחל המחשבות על הענף.
אם להיות כנה, בכל ענף נמצאים יתרונות וחסרונות כאחד. אז על מה אני מדבר?
ריצה – רוב רובו של העולם בטוח בשעמום האינסופי של הזזת הרגליים מצד לצד. אך אני לרגע לא זונח את יתרונותיו של ענף הריצה– זול, פשוט, זמינות בכל מקום ובכל שעה. קשור שרוכים וקדימה הסתער. לא אירובר, טיובולאר, קארבון שמארבון. מיותר לציין את הסכנה האורבת מכל פינה לרוכבי הכביש כפי שנחשפנו אליה לא מעט פעמים על גבי מסכי הטלויזיה- הרוגים, פצועים, ומשפחות כואבות. אמנם אני רווק, אבל גדול ההפסד מן הרווח במקרה שלי.


אז מה בכל זאת מעיק? זמן האימונים המתבקש לאולטראיסט, או אפילו לסתם מרתוניסט, גדול בהרבה משל טריאתלט ממוצע (אם נוציא לרגע מהמשוואה את המקצה המלא). כי אחרי הכל חלון זמן לריצות נפח של כ-3 שעות לפחות הוא משאב יקר ונדיר לרובינו המכריע. בואו לא נשכח את העומס הרב שנגרם למערכת השלד והשרירים במהלך הריצה שאחראי על פציעות שחיקה (ברכיים אהמ אהמ..).
.

.

הטריאתלון (תרשו לי) מאפשר לאזן בין העומסים על ידי הפעלה של חלק אחר בגוף. חיזוק מסיבי של השרירים והמנעות מ"בלאי" גופני. שחייה? חשובה מאוד לחיזוק הכתפיים, אך אותי באופן אישי בריכה הזכירה אווירת נופש ושאנטי ופחות מוד קרבי לאימון חזק. כל אחד ודעתו שלו.
למרות כל הלבטים, בדבר אחד לפחות אני בטוח- יש שוני מהותי באופיין של 2 החיות הללו. רצים קלאסיים הינם הטיפוס הטבעי- צנועים, אולד סכול במלוא מובן המילה וסוג של חיות טבע שמסתפקות בסביבה הקיימת. שוחרי טבע ומרחבים מגוונים. טריאתלטים מאידך הינם חסידי הציוד והגימיקים, רודפי חידושים, חולי מחלת השידרוגיטיס שמתאמנים כטווסים מעוטרי נוצות (הכותב לעיתים לוקה אף הוא במחלה זו :)). ספורטאים אורבנים שדואגים להישאר נקיים מאבק השטח. לכל ההרגלים שנקבתי בשמם נוסף גם מחיר- ועוד איזה מחיר- אלפי שקלים על ציוד רכיבה, ומאות שקלים על ציוד שחייה.

קשה. ללא ספק קשה הבחירה בין הענפים. בייחוד לטיפוס תחרותי והישגי כעבדכם הנאמן, שכל ריצה היא במעמד "סכין בין השיניים" שמזכיר לעצמי שוב ושוב- no" "pain, no gain. יש שיאמרו מטורף, יש שיאמרו מתאמן רציני. בכל מקרה באתי על שכרי בשל כך- כפי שכתבתי על הפציעה שקדמה למרתון תל אביב 2016. אולטרה? איירונמן? ימים ידברו.

>>> עוד בספורטלי
> לוח תוצאות
> לוח אירועי ספורט
> נעלי ריצה – מילון מושגים

 

אם לסכם, כנראה שלא אדע לאן נושבת הרוח הספורטיבית שלי (נקווה לפחות שהיא גבית), אבל לפחות אומר למתלבטים מביניכם- החשוב מכל הוא פיתוח תחושת המסוגלות ושיפור ההישגים. לא משנה אם זה דרך הידיים במים, הרגליים והגלגלים, או סתם הרגליים (אם בניתם על מקצה אולימפי במונופול, אז לא לזה התכוונתי). המיצוי העצמי בשילוב עם היכולת לגוון ולתמרן הוא שם המשחק.

קוד הנחה לסובב עמק, מישהו?

שלומי שושן
26, רווק, מהנדס אלקטרוניקה, מרתוניסט





לוח אירועים

לכל האירועים