שחלה ופוריות – מה משפיע על השחלה והאם יש לנו שליטה על זה?

שחלה ופוריות – איבר שמחזיק את פוטנציאל החיים!
מה משפיע על השחלה והאם יש לנו שליטה על זה?

שחלה – איבר קטן בתפקיד גדול!
השחלות נתפסות פעמים רבות כ"איבר שעושה ביציות".
אבל בפועל – מדובר באחד האיברים המורכבים, העדינים והרגישים ביותר בגוף האישה.
השחלה משלבת תפקוד אנדוקריני (הפרשת הורמונים), תפקוד רבייתי, ותפקיד מרכזי במערכת האימונית והמטבולית.
וככל שהמחקר מתקדם – מתברר כמה מזון, סטרס ואורח חיים משפיעים עליה עמוקות.

שחלה – מבנה, תפקיד, ורגישות יוצאת דופן

השחלה היא זוג איברים קטנים, בגודל של שקד, הממוקמים משני צדי הרחם.
למרות הגודל הצנוע, השחלה היא בעצם "מפעל ביולוגי" עם מספר תפקידים:

1. יצירת הזקיקים והביציות

בתוך השחלה נמצאים כל הזקיקים/ביציות שנוצרו עוד בשלב העוברי.
הם רדומים, וכל חודש חלק זעיר מהם "מתעורר" ונכנס למסלול הבשלה.

2. ייצור הורמונים

השחלה מייצרת אסטרדיול, פרוגסטרון, אינהיבין ועוד – שמשפיעים על:
מצב הרוח, חילוף חומרים, מסת שריר, בריאות העצם, תפקוד כלי דם ולכן שחלה חלשה או עייפה משפיעה על הרבה יותר מביוץ.

3. רגישות לסטרס, דלקת ולשינויים מטבוליים

השחלה מוקפת ברקמה עשירה בכלי דם, עצבים ותאי חיסון.
היא מגיבה מהר לכל שינוי!!!
קורטיזול גבוה (מסביר את הנזק שהסטרס עושה),
דלקתיות, עמידות אינסולין, ירידה בחמצון (מסביר כמה תזונה ותנועה משפיעים עליה).
כולם פוגעים בה!!!

הקשר בין השחלה לביציות – זה לא רק "כמות" אלא בעיקר "איכות"

ביציות אינן נוצרות מחדש, אישה נולדת עם מאגר של 1–2 מיליון זקיקים.
בכל מחזור חלק מהם נכנס ל"מרוץ לביוץ", חלק מהכמות שאפשר לראות בתחילת הווסת ניתן לראות בבדיקה הנקראת AFC, ומתוכם נבחר זקיק דומיננטי אחד, הזקיק המצטיין, במחזור חיים של אישה בסופו של יום יגיעו בין 300-400 ביציות לביוץ בלבד!!

מה קובע את איכות הביצית?

בעבר חשבו שזה גנטי ונקבע מראש, היום יודעים שיש 3 גורמים עיקריים:

1. מיקרו-סביבה שחלתית – זרימת דם, רמת חמצן, רמת דלקת.

2. מטבוליזם – רגישות של תאי השחלה לגלוקוז, אינסולין, חומצות שומן.

3. מערכת האנטיאוקסידנטים – יכולת תיקון נזקים של ה־DNA במיטוכונדריות.

כל אלה מושפעים ישירות מאורח חיים ותזונה.

הביצית מבשילה 90–120 יום לפני הביוץ, לכן אם רוצים להשפיע עליה, צריך לשאוף לשינוי של 3 חודשים בכל מה שקשור למה שאוכלים, איך שישנים, איך מנהלים סטרס ומה שקורה בכלי הדם.

תזונה ושחלה – מה באמת משפיע, ומה מיתוסים?

מה באמת מוכח במחקר?

להלן מנגנונים ברורים, מגובים בעבודות רבות:

1. רמות סוכר ואינסולין (האינסולין הוא הורמון שמטרתו לעורר תהליכי בנייה בגוף: בניית שרירים, אגירת שומן ועוד….)

אינסולין גבוה גורם לדלקת ושחיקה במיטוכונדריות וכן פוגע בתאי הגרנולוזה של הזקיק, מכיוון שהאינסולין הוא גורם גדילה חשוב, חשיפה ממושכת לרמות גבוהות של אינסולין יכולה להוביל להפרעה בתפקודם של תאים אלו, שכן אינסולין מעודד תאים להתחלק ולהתמיין לתפקודים שונים, ודבר זה עלול לשבש את התהליכים התקינים של התפתחות הזקיק והביוץ. 
המשמעות:
פחות אנרגיה → איכות ביצית נמוכה יותר.

לכן תזונה דלת פחמימות איכותית משפרת תפקוד שחלה גם ללא תסמונת השחלות הפוליציסטיות – PCOS.

2. שומנים טובים

תאי שחלה זקוקים לשומנים אנטי-דלקתיים לייצור הורמונים:

אומגה 3

אגוזים וזרעים (עוד סיבה למה להתחיל לקחת את "הפורמולה של מרסל" בנוסף להזנה יעילה).

שמן זית איכותי

שומנים רוויים רבים לעומת זאת – מעלים דלקת ופוגעים בגיוס זקיקים.

3. נוגדי חמצון וזרימת דם

הביצית היא אחד התאים בעלי המטען המיטוכונדריאלי הגבוה ביותר בגוף.
לכן היא צורכת הרבה חמצן – והיא רגישה לנזק חמצוני.

נוגדי חמצון חשובים במיוחד:

ויטמין C

ויטמין E

קו-קיו10

לקטופרין (מתחזק במחקרים חדשים)

פלבונואידים מירקות וצמחים

4. בריאות הכבד

למה חשוב לנו להזין את הכבד?
הכבד מפנה אסטרוגן ישן ונגזרות הורמונליות אחרות.
כשהכבד עמוס → עודף אסטרוגן סירקולרי → עיכוב הבשלת זקיק.
ברפואה הסינית הצבע הירוק קשור ליסוד ה"עץ", לעונת האביב, ולאיבר הכבד, שהוא מסמל תנועה, צמיחה, התחדשות וזרימה, וכן רגשות כמו כעס או תסכול. כאשר אלמנט העץ מאוזן, הוא מגלם חיוניות, יוזמה תכנון והתחדשות.

מזונות תומכי כבד:

סלק (מסתבר שחוץ מלעזור לעבות רירית יש לו עוד תפקיד!)

ירוקים מרירים

ירקות מצליבים (ברוקולי/כרוב/קייל/קולורבי)

5. משקל גוף ושומן בטני

רקמת שומן מייצרת אסטרוגן (ארומטאז).
עודף שומן → בלבול הורמונלי → הבשלה לא מלאה של זקיקים.
לכן ירידה איטית ומבוקרת במשקל – משפרת סיכויי תגובה שחלתית.

תזונה שמחזקת שחלה חלשה

(גם במצבים של רזרבה נמוכה, כשל שחלתי או שחלה רדומה)

למה התפריט הזה עובד?

כי הוא מוריד דלקת, מעלה זרימת דם, מאזן אינסולין ומשפר מיטוכונדריות.

עמודי התזונה המרכזיים:

1. חלבון איכותי גבוה

תאי שחלה וביצית מגיבים טוב יותר כאשר רמת החלבון מספקת:
60–80 גרם ליום.

2. שומן טוב בכל ארוחה

אגוזים, שקדים, טחינה.. אם כבר רוטב אז תבחרו בטחינה!

3. ירקות ירוקים כל יום

תומכים בכבד, מפחיתים דלקת.

4. מקורות לפולאט טבעי

חשוב לתיקון DNA של הביצית:
עלים ירוקים, אבוקדו, אספרגוס.

5. פחמימות מורכבות בלבד

בטטה, קינואה, עדשים – במינון קטן.

עניין התזונה היא אישי ולא פשוט להרכיב תפריט, אני ממליצה בחום להגיע לאיש מקצוע, לפעמים נשים חושבות שזה התפקיד של הרופא, אבל רופא הוא לא תזונאי ולכן האחריות להכין את הגוף לפני שאת מתחילה להזריק את ההורמון הראשון הוא אחריות שלך, את צריכה לנסות להגיע הכי מוכנה שאפשר עם הגוף שלך לפני שאת מקבלת את הפרוטוקול.
.

מה לא מספרים – הקשר בין סטרס לשחלה

מחקרי הדור החדש מראים:

קורטיזול גבוה מצמצם זרימת דם לשחלות.

סטרס כרוני מפחית הפרשת FSH תקינה.

עצבוב יתר של המערכת הסימפתטית מקטין הבשלת זקיקים.

השחלה היא האיבר הרגיש ביותר לסטרס אחרי המוח.

המלצות להורדת סטרס אפשר למצוא כאן 

.
לסיכום שחלה ופוריות:

השחלה היא מערכת חיה, נושמת, ומשתנה. היא לא "איבר מכני" אלא רשת ביולוגית מורכבת של:
כלי דם, עצבים, תגובות מטבוליות, תאי חיסון, תגובה הורמונלית ועוד…

ולכן:
תזונה, סטרס, שינה, זרימת דם והורמונים – כולם קובעים את איכות הביצית ואת עתיד הפוריות.
הבשורה הטובה היא שאפילו במצב של רזרבה נמוכה ושחלה חלשה – שינוי של 60–90 יום בתנאים שבתוך הגוף יכול לשפר איכות ביציות ואת רמת ההורמונים של השחלה.
.