פיליפ גורדון | בעלים ומאמן ריצה ב"רצים עם לורנס"

קטגוריה: ריצה | מאת: טלי שיאצו


פיליפ גורדון | החברים של ספורטלי

הכירו את פיליפ גורדון, בריטי שעלה לארץ בגיל בר מצווה, היה לו את האומץ והבגרות לעצור בסובב עמק ב180 ק"מ מתוך 200 לאחר שקיבל היפותרמיה, הוא הקים ומנהל את הקבוצה הענקית "רצים ממליצים לרצים" בפייסבוק ויחד עם אשתו לורנס הם מובילים בנתניה את הקבוצה "רצים עם לורנס".

פיליפ גורדון בן 53, נשוי ללורנס שמשלימה אותי לגמרי, אבא לחמישה – כולם כרגע בשירות פעיל בצה"ל מה שמסביר את השערות הלבנות. סבא לשבעה נכדים… מה שמאלץ אותי לשמור על הכושר כדי לרוץ אחריהם.  כשלא רץ מנסה לחנך את הנוער ולהקנות להם אנגלית, לאחר מכן חוזר לבגדי הספורט ומאמן את החברה הנהדרים שלנו בקבוצת הריצה "רצים עם לורנס".
.


.

רץ בחוף הים, מאז שאני זוכר את עצמי ונהנה בכל פעם כאילו שזו הפעם הראשונה, הכי אוהב לרוץ בים בעונות המעבר בלי חולצה, ולהרגיש את הגשם הקל, חוויה מרעננת ומומלצת לכל – ריצות רבות אני מתכנן לפי מזג האוויר..
צילום: טלי שיאצו | מרוץ חופים נתניה

צילום: טלי שיאצו | מרוץ חופים נתניה

אפשר להגיד שכל העבודה שלי וכל מה שאני עושה זה עבודה עם אנשים בכל טווחי הגילאים ולאורך השנים מגלים מי הם האנשים הראויים ומי הפחות.. אני דוגל ומאמין בציטוט של, דייוויד דיאנג'לו  ״זה לא משנה לי מי אתה, לא אכפת לי אם אתה האדם הכי שקט, מופנם ושתקן, וצריך להוציא אותך מהבועה הזאת ולתת לך עידוד, ולא אכפת לי אם אתה האדם הכי רועש, מעצבן, קולני וגס רוח. כל עוד שאתה עצמך, אני יכול להסתדר איתך״. לאט לאט אני נפרד מעולם הפייסבוק המזוייף שבהם הסופרלטיבים: ״אלוף״, ״מלך״, ״מדהים״, ״מהמם״ ועוד ועוד ועוד… שבאים ממקום טוב במטרה לחזק ולעודד, אולם לצערי הם איבדו מערכם ומתוכנן עקב השימוש המוגזם, כמובן שאני ממשיך לנהל את קבוצות הפייסבוק המצליחות ״רצים ממליצים לרצים״, ״ציוד יד שניה וחדש לרצים״, ״כל המידע על הסונטו אמביט״  ועוד לטובת קהילת הרצים.. את עיקר התנועה האישית העברתי לאינסטגרם שבהם הפוסטים הם קצרים וממוקדים יותר בלי יותר מדי קשקושים..

הרומן הראשון שלך עם ספורט ספר איך הכל התחיל?

האהבה הראשונה לספורט התחילה גם היא בחוף הים, שחייה, גלישה, ריצה ועבודת כוח במתח ובמקבילים,
היום בכל גן ציבורי יש אביזרי אימון לכל מי שרוצה, אבל בתקופת צעירותי המקום היחיד שאפשר היה למצוא מתקנים היה בחוף הים.
זו הייתה תקופת הלימודים שלי במגמה ה"סולארית".
גם את לורנס האישה שאיתי, פגשתי בחוף נתניה, והבילוי הראשון שלנו היה בריצה משותפת מחוף לחוף..
עד היום הריצה האהובה עלינו היא ריצה בחוף בכל שעה ובכל מזג אויר.
צילום: טלי שיאצו | פיליפ גורדון פייסר במרוץ נתניה

צילום: טלי שיאצו | פיליפ גורדון פייסר במרוץ נתניה

באיזה ספורט הצלחת להתמיד?

הריצה בשבילי הוא סם החיים, במיוחד ריצות ארוכות, הריצה זו אהבה, (הייתי כותב מאהבת אבל לא מחפש בעיות..)
תרפיה ופסיכולוג.. אני משווה את הריצות הארוכות לחיים שלנו – יש שגרה, יש עליות וירידות, קשיים ומה לא,
ובדרך כשרואים מצלמה מחייכים בכל הכוח וכשמגיעים לסיום באפיסת כוחות מרימים ידיים ושוכחים את כל הקשיים שהיו בדרך.
הריצה זמינה בכל מקום ובכל עת, צריך רק נעלי ריצה ובגדים נוחים.

לבד או עם קבוצה?

אף פעם לא התחברתי לספורט קבוצתי,  לא אהבתי להיות תלוי באחרים ועם כל אהבתי לריצה גם היום  אני ממש לא מתחבר למירוצי שליחים שהדגש בהן זה הפן החברתי. את כישוריי החברתיים אני מעדיף לממש במקומות אחרים.. עם זאת אוהב לרוץ בקבוצה ועם חברים שמעבירים את הריצה מהר יותר… הקיצר… אוהב לרוץ עם אנשים אבל לא להיות תלוי בהם…
.

.

שבוע טיפוסי של אימונים? כמה פעמיים בשבוע ואיפה?

מתחילים בראשון ומסיימים בשישי, האימונים מתחלקים לאימונים שלורנס ואני מעבירים לקבוצות שלנו.

ואימונים שאני משתדל לשלב בנוסף, בד"כ שני אימוני ריצה עצמאיים ועוד שני אימוני כוח בחוף הים, כי אין כמו אויר הים למיקסום האימון.
שנים הייתי מנוי במכון כושר ופקדתי אותו על בסיס קבוע עד שהבנתי שאני לא נהנה מהמקום הסגור, הריחות, המזגנים, החיידקים ופציעות חוזרות ונישנות…
היום אני מתאמן בחדר כושר של הטבע עם מתח מקבילים ותרגילים אחרים כנגד משקל הגוף..
איפה שאני רוצה ומתי שאני רוצה ואני מאושר עד השמיים (במכון הייתי מאושר רק עד התקרה).

תחרויות שהשתתפת בהם? ומה למדת? תחרות אחת שזכורה במיוחד

ב-2007 התחלתי לקחת חלק במרוצים, המרוץ הראשון היה מרוץ לילה לבן של נייקי בתל אביב.
לא התאמנתי אליו ולא הייתי בטוח שאני מסוגל לרוץ בכלל 10 ק"מ, למרות שרצתי המון, המרחקים נמדדו בין מציל למציל בחוף או עד גן השעשועים בטיילת, לא היה לי מושג מה זה לרוץ 10 ק"מ, ובפועל זה לא כל כך עניין אותנו ואם זה עניין מישהו באמת אז הוא היה מודד מרחק באוטו ורץ לפי הרחק הנמדד… כמובן שלאחר התחרות הייתי בהיי מטורף במשך שבוע ימים ולא הורדתי מעצמי את חולצת המרוץ עד שלורנס איימה לזרוק אותי מהבית…

מאותו מרוץ בלתי נשכח, לקחתי חלק בלא מעט מרוצי 10ק"מ, חצאי מרתון, למעלה מ-20 מרתונים בארץ ובחו"ל ומספר לא מבוטל של אולטרה מרתונים.

האהבה הגדולה זה לעשות מרוץ שונה בכל פעם, לטעום אתגר חדש ושונה שעושה טוב לגוף ולנפש.

המרוצים המועדפים עליי הם מרתון ירושלים הרוחני שמרגש אותי בכל פעם מחדש והמרתון המדברי שלקחתי בו חלק רק פעם אחת אבל מחכה בקוצר רוח לסוף נובמבר להשתתף בו שוב.

אני מעדיף מרתונים בארץ ועכשיו לשמחתי יש שפע הצעות, אם כי מדי שנה או שנתיים אני מנסה לשלב איזשהו מרתון המשולב בטיול.
צילום: טלי שיאצו | פיליפ גורדון במרתון טבריה 2015

צילום: טלי שיאצו | פיליפ גורדון במרתון טבריה 2015

לפני זמן מה לקחתי חלק באולטרה-חיפה שהוכיח את עצמו כאולטרה ראוי שסומן למרות כל הקשיים בצורה מקצועית וברורה. באתי אליו ללא הכנה, לא בדקתי מה החלוקה בין הכביש לשטח וזה הסתמן כטעות קריטית – בחרתי לרוץ עם נעלי כביש ובשטח שילמתי את מחיר היוהרה – בפעם הבאה ללא ספק אבדוק מראש את התוואי.

התחרות שלא אשכח לעולם היתה לפני שנה בסובב עמק – מקצה ה-200 ק"מ, אזכור אותה דווקא בגלל שלא סיימתי אבל הרגשתי שיצאתי המנצח של התחרות. בק"מ ה-180 חטפתי היפותרמיה לאחר מרוץ לא מוצלח כבר מהסיבוב הראשון. עם כל אהבתי לריצה, הבריאות והחיים הם מעל לכל.

פודיום? שיא אישי?

בכל עשור רצים מאיטים ומאבדים מיכולתם, בשנות הארבעים מאיטים באיזור ה-5%, בשנות החמישים והשישים מאיטים בכל עשור בכ-10% ובגילאים המאוחרים יותר מאבדים 15% מהיכולת לכל עשור. כך שנושא השיא האישי משחק איתנו משחק קשה להשגה..  אשמח מאד אם אצליח לשמור על התוצאות הנוכחיות, זה בהחלט יהווה עבורי שיא אישי לאורך זמן.

הפודיום החשוב והמשמעותי ביותר עבורי היה ב-166 ק״מ בסובב עמק שהגעתי למקום השלישי. מצחיק שרצים קרוב ליממה ואין לך מושג באיזה מקום אתה נמצא, אין ספק שזו הייתה בשורה משמחת שהוסיפה טעם מתוק לחויית המאה מייל, שהייתה בסך הכל ריצת סיכום אחרי אימונים מפרכים עם לילות נטולי שינה של מאות קילומטרים רבים בכל חודש לאורך חודשים רבים ועמוסים.

פציעה?

פציעות היו, אי אפשר לעבור דרך כזו ארוכה מבלי להיפצע,
כמובן שעושים את כל האפשר על מנת למזער נזקים,
ככל שנהיים מנוסים יותר מתחכמים ועושים הכל בצורה מקצועית ומאוזנת,
למזלי המאמנת והמנטורית שלי – לורנס, החצי השני שלי,
חוזרת איתי הביתה אחרי האימונים, כך שאי אפשר ״לחפף״ או לעבוד על המאמנת..
.


.

דימוי עצמי ותזונה

איך אמר המחזאי הנורווגי איבסן: ״מה על אדם להיות? ובכן, תשובתי הקצרה היא – עצמו״, אני לא מנסה להיות אף אחד אחר, לא מחקה אף אחד, רוצה להיות רק עצמי, לפעמים אני מבסוט עם מה שיש ולעיתים מחפש לשפר.
בכל פעילות ספורטיבית, אני אורז יפה את האגו ומשאיר אותו בבית, זה הוציא אותי מהמון מצבים שיכלו להסתיים אחרת!

בנושא התזונה הילדים שלי אומרים שאני מחטפ״ש (מגה חנון טורבו פלוס שיפורים…) רציני, ואני מקבל זאת באהבה. אוכל בא להניע אותי, זה הדלק, אוכל בעיקר אוכל ביתי.. לשמחתי לורנס יודעת להכין אוכל טעים, מזין ובריא, אז אני מסודר. כשאנחנו בחו״ל, מטעמי כשרות, אנחנו מבשלים לרוב לעצמינו, כך שאנחנו תמיד יוצאים עם ערכת בישול, מוצאים מקום קסום והיצירתיות משתוללת..

איך מאזנים חיים עם ספורט?

אין שום בעיה לאזן את החיים עם ספורט כשמבינים שהריצה, הכושר והספורט עומדים במקום חשוב בחיים.
מאד קל לנו להגיד את זה כי בתא המשפחתי שלנו הכושר על כל שלוחותיו עומד במקום גבוה בסדר העדיפויות.
בתכנון חופשות וטיולים יש מקום נכבד בתכנון המסלולים שאותם נעשה, בין אם זה מסלולי ריצה אורבניים, שטח או אתר עם מדרגות רבות.
יחד אם זאת, אנו משתדלים לא לפגוע במאזן המשפחתי המורחב והחברתי ומשתדלים לאזן בין הצרכים הספורטיביים והחברתיים.
פה זה המקום לפנות לכל חבריי ולבקש ״אנא, חתונות, בר-מצוות ושאר אירועים – לא בימי חמישי בערב בכלל ולא לפני מרוצים חשובים בפרט״.

צילום: טלי שיאצו | פיליפ גורדון במרוץ סובב עמק 2015

צילום: טלי שיאצו | פיליפ גורדון במרוץ סובב עמק 2015

תחזוקה כללית מתבצעת? מתיחות, עיסויים, קרח?

אימוני ליבה, אימוני כוח וחיזוקים. לא צריכים אביזרים מיוחדים או טרנדים עכשוויים,
רק מספר תרגילים ויוצאים לדרך.
לא אוהב עיסויים אז אחרי מאמץ רציני מתחבר לאלקטרודות של מכשיר לגירויים חשמליים שמתמקדים בשרירים הכואבים.

השלם: אני בלי _________ לא מתאמן

אני בלי נעליים נכונות ושעון הריצה החכם שלי לא מתאמן

איך הסביבה מתייחסת ל"שגעון" הספורט?

בעיקר פירגון ותמיכה,
יש את החכמים, שבדרך כלל לא עושים שום פעילות גופנית ומאד דואגים לרווחתי
ומספרים בכל הזדמנות כמה שספורט בכלל וריצה בפרט מזיקה לבריאות.

האם הצלחת להכניס חבר או בן משפחה לספורט?

לפני שנים כינו אותי – וירוס, כי כל מי שהיה בסביבתי נדבק מהשיגעון. היום יש כבר צאצאים מושפעים מהנדבקים..


.

מגלח\לייזר רגליים?

עד שגדלו לי כמה שערות בחזה, שומר עליהם בקנאות..

יש קעקוע?

לא בעד שינויים קבועים בגוף, אני יותר מדי אוהב לשנות.

פיליפ גורדון, האם אתה מכור?

מה פתאום?!? אין לי שום בעיה להפסיק אחרי התחרות הבאה!
צילום: טלי שיאצו | פיליפ גורדון בסובב עמק 2015

צילום: טלי שיאצו | פיליפ גורדון בסובב עמק 2015

מושגים חדשים שהכרת מעולם הספורט

מרתון של 10 ק״מ, מרתון של 5 ק״מ… כל הזמן חשבתי שמרתון זה 42.195 ק״מ.. או ״אני ״חייב״ לרוץ מרתון בעוד חודשיים…. מה זה חייב?!?

עכשיו ברצינות, עולם הריצה מלא במושגים טכניים ומקצועיים, המושג שהכי בולט אצלי בתודעה זה המושג תכנית אימונים, המושג זוכה אצל רבים לפרשנות לקויה, רצים רבים בוחרים ללכת על התכנית ככתבה ולשונה ולא מבינים שהביצוע של תכנית האימונים מצריך הפעלה של שיקול דעת ושליטה עצמית, תכנית באה לעשות סדר כדי שלא נעשה דברים בצורה אימפולסיבית, אם זה לא מתאים או מסתדר חובה לחרוג מהתכנית.

עוד מושג אחד, שלמדתי בשנה האחרונה זה ה- Clap of Shame  אותה מחי כף, עידוד, שנוהגים לתת לרצים האיטיים שמגיעים אחרונים במרוצים.
במרתון טבריה האחרון מחיתי כף ועודדתי את הסובבים אותי (היו הרבה, הייתי פייסר) להצטרף אליי כדי לעודד את אחד הרצים שהיה בין האחרונים.
אותו רץ פנה אליי לאחר המרוץ וסיפר לי שהוא נפגע, כשהוא אמר לי זאת, זה בהחלט עורר אצלי שאלות ותמיהות בנוגע לנוהג הזה.

>>> עוד בספורטלי

תמונות ממרוץ אייל 2017

לוח תוצאות לספורטאים 

לוח אירועי הספורט בישראל