פציעת ספורט | כרוניקה של פציעה מאת | איריס עצמון

צילום: גלעד חזון
קטגוריה: רפואת ספורט | מאת: איריס עצמון


פציעת ספורט | מי מאיתנו לא חווה את הרגע הזה, הרגע בו אתה מבין שאתה פצוע, לא סתם פציעה אלה כזאת שמשביתה אותך מהפעילות הספורטיבית. הרגע בו כל התכניות שתכננת וכל ההכנות שעשית לתחרות או לאתגר הבא נפסקות עד להודעה חדשה…  הרגע הזה שאתה מבין שהשגרה כבר לא תהיה אותה שגרה והיא משתנה.  שהחברים שלך ימשיכו בלעדיך כי אתה מושבת עד להודעה חדשה….  הרגע הזה שכל ספורטאי חושש ממנו ומייחל להתחמק ממנו, ברגע הזה אני נמצאת כבר מספר שבועות.

פציעת ספורט שלי. ההבחנה של הפיזיותרפיסט היא דלקת. כמה זמן זה ייקח?  אף אחד לא יודע.
אבל אני יודעת שבין לילה השתנו לי התכניות, השתנתה לי השגרה.  כי הבנתי שעד להודעה חדשה
אני מפסיקה לרוץ… והריצה בשבילי היא אהבה אין סופית, אושר גדול, חלק מהזהות שלי.
ונכון לעכשיו, לא ברור מתי אוכל לחזור לרוץ.  אבל מה שברור זה שלכשאחזור, זה יהיה מאוד לאט
ובהדרגתיות.

 

פציעת ספורט | פסיכולוגיית ספורט

בפסיכולוגיית ספורט נהוג להסתכל על פציעה כעל אובדן.  מכיוון שהפציעה מסמלת את אובדן "האני הספורטיבי" של הפרט. אובדן של חלק משמעותי מהזהות האישית.  בנוסף, יש אובדן של השגרה
ולפעמים גם התרחקות וניתוק  מחוג חברים ואובדן של חלום.לכן, הרבה פעמים השלבים של עיבוד הפציעה, מההיבט הרגשי, דומה לתהליך של עיבוד אבל:

שלב ראשון –  שלב ההכחשה – "זה לא קורה לי",

שלב שני – שלב כעס -"למה דווקא לי?",

שלב שלישי – שלב המיקוח – "אני אעשה הכל רק תן לי לחזור",

שלב רביעי – הוא שלב הדיכאון – תחושה של חוסר טעם,

השלב החמישי והאחרון – ההשלמה והתמודדות.

המעבר בין שלב לשלב או לחילופין משך ההימצאות בכל אחד מהשלבים שונה מאדם אחד למשנהו ותלויה גם בחומרת הפציעה. כל אחד חווה את זה באופן ובעוצמה שונה.

פציעת ספורט | ואיך אני מתמודדת?

צילום: גלעד חזון | איריס עצמון

פציעת ספורט | ואיך אני מתמודדת?

1. אני מקדישה את הזמן שהתפנה לי מהריצה לחזק את יתר המיומנויות בהן מותר לי להתאמן: רכיבה ושחייה.  כמו שנאמר " מתוך שלא לשמה בא לשמה"  (מסכת סנהדרין ק"ה).

2. מתרכזת באימונים של החיזוקים שמטרתם לחזק ולתקן את הליקויים בגוף שגרמו לפציעה.

3. מנסה ללמוד מהפציעה הזאת: למה כאן ולמה עכשיו?…

4.  אומרת לעצמי כל הזמן שמהפציעה הזאת אצא מחוזקת (פיזית ומנטלית)

"Not just back' better"

5.  מנסה לראות את הפציעה ממרחק של זמן.  כמשהו שבסך כל מהלך החיים שלי יהיה רק פסיק קטן.

6.  לא מפסיקה לחלום ולייחל לרגע בו אוכל לחזור לרוץ.  מאמינה שהתוצאות שלנו בעולם הפיזי  משקפות את העולם הפנימי שלנו… אז לפחות בראש אני כבר שם.

 





כתבות נוספות

לכל המאמרים