הצלחות וכישלונות בספורט | הדרך ארוכה ומפותלת אני נופל וקם נופל וקם…

הצלחות וכישלונות בספורט | הדרך ארוכה ומפותלת אני נופל וקם נופל וקם… איך אנחנו מסבירים את ההצלחות והכישלונות שלנו בספורט?

"שוב פעם לא הצלחתי להגיע ליעד שלי בתחרות.  אני אף פעם לא מצליח להגיע לתוצאה שהצבתי לעצמי,"
הוא חוזר ומוסיף כשהא נכנס אלי לחדר ועל פניו מבט של אכזבה.  דני (שם בדוי)  הוא בחור בשנות
הארבעים המוקדמות לחייו שמתאמן בריצה זה כשנה ומתחרה למרחקים של 10 ק"מ. טענות כמו של דני
ודומות להן אני שומעת מספורטאים רבים שמתקשרים אלי לצורך ייעוץ. ספורטאים אלו חווים תסכול
ואכזבה גדולה בתחרויות לאחר שלא הצליחו לשחזר תוצאה אליה הגיעו באימונים וקיוו לשפר או להשיג
בתחרות. הם פונים אלי לייעוץ במטרה להבין מדוע הם לא מצליחים ומקווים לקבל נוסחה לפתרון הבעיה

הצלחות וכישלונות בספורט | ההסברים לתוצאה

לאחר אירוע ספורט כגון מרוצים, בין אם זה מרתון או מרחקים קצרים יותר, ניתן לשמוע סיכומים שנים של
ספורטאים שלקחו חלק באירוע. מעניין לשמוע את ההסברים שנותנים הספורטאים לתוצאה שלהם במרוץ,
בין אם הם מרוצים ובין אם לא. ישנם ספורטאים מרוצים כי הגיעו לתוצאה המבוקשת או למקום הרצוי,
או שהם מרגישים שנתנו את מה שהיה להם וסיימו בהרגשה טובה. אחרים מרגישים מאוכזבים כי לא
השיגו את המטרה שהציבו לעצמם. ההסברים שונים ומגוונים, החל מהתכוננתי/לא התכוננתי כמו שצריך,
וכלה ב-היה לי חם מדי, קר מדי, כאבה לי הרגל, לא הצלחתי לאכול כמו שצריך, וכו"

מדוע חשוב להבין איך ספורטאים מסבירים את ההצלחות והכישלונות שלנו בתחרויות?

לפי הפסיכולוגיה החברתית, הצורה בה אדם מפרש את הסיטואציה תקבע את אופן התנהגותו. תיאוריית
הייחוס היא תיאוריה מתחום הפסיכולוגיה החברתית שמנסה לתת מסגרת להבנת התהליכים אשר אנשים
עוברים בניסיון להשיג אינפורמציה על תכונותיהם, על מטרותיהם ועל המוטיבציות שלהם. נקודת המוצא
היא שהאופן בו מפרשים את החוויה קובע את הרגש  והציפיות שיתעוררו בעקבות כישלון או הצלחה, ואלו
ישפיעו על ההתנהגות בעתיד.  לדוגמא, האם להמשיך ולהתאמן באותה דרך, או שמא להגביר את האימונים,
להוריד את נפח האימונים או אפילו להפסיק להתחרות לגמרי.

הצלחות וכישלונות בספורט | תיאוריית היחוס של ויינר

תיאוריית היחוס של ויינר (1985) גורסת שקיימים 3 מימדים לאופן בו אנשים מסבירים את הסיבות להצלחה
ולכישלון.  המימד הראשון הוא יחוס סיבה פנימי/חיצוני. ייחוס סיבה חיצוני יכול להיות  "לא הצלחתי כי
הרוח הפריע לי". פנימי יהיה "לא הצלחתי כי לא נתתי את כל מה שיש לי או לא חילקתי כוחות נכון".
המימד השני הוא בשליטתי/לא בשליטתי.  לדוגמה: לא הצלחתי כי אין לי כישרון (לא בשליטתי), לא
הצלחתי כי לא הקפדתי לאכול כמו שצריך לפני התחרות (בשליטתי). המימד השלישי הוא  קביעות
ההתנהגות- יציב/לא יציב כלומר, האם ההתנהגות קבועה לאורך זמן או שהיא מצב חד פעמי . לדוגמא,
"אני אף פעם לא מצליח לתת את כל מה שיש לי בתחרות" (יציב), לעומת: "בתחרות הזאת לא הצלחתי לשחזר את מה שנתתי בתחרות הקודמת" (לא יציב).

הצלחות וכישלונות בספורט | סיבות לכישלון

ניקח דוגמה נוספת שאינה מעולם הספורט: ניתוח הסיבות  לכישלון  בבחינה על פי שלושת הממדים הללו:
האם הכישלון נובע מחוסר יכולת (פנימי) או שהמבחן היה קשה מדי (חיצוני), האם הכישלון יחזור או הוא
חד פעמי (קביעות) והאם הסיבות לכישלון הן מחסור בהכנה מוקדמת לבחינה (שליטה).

כשהסיבות הן קבועות נצפה להתרחשותן גם בעתיד.  בעוד שכאשר הסיבות זמניות לא קבועות – נצפה לתוצאות שונות בעתיד והדבר ישפיע על המוטיבציה שלנו ללמוד ולהשקיע בבחינה הבאה.

נחזור שוב לדני הבחור  שהגיע אלי לייעוץ, לאחר שהרגיש מאוכזב מהתפקוד שלו בתחרויות ונבחן אותה על
פי תיאוריית הייחוס של וינר. כאמור, על פי התיאוריה אנשים נוטים להסביר את ההצלחות והכישלונות
שלהם על פי שלושת המימדים הללו. כשאני שואלת את דני על סמך מה הוא קובע שהוא "אף פעם לא
מצליח" מתברר לי שעד כה דני התחרה שלוש פעמים. לתחרות הראשונה הגיע לאחר שהתאמן 3 חודשים
בלבד. לשנייה הגיע לאחר שהיה חולה ולא במצב אופטימלי ואילו לתחרות האחרונה הגיע מאוד לחוץ. ניתן
להסביר את אי ההצלחה של דני בתחרות הראשונה עקב הכנה מועטת ומהירה מדי (פנימי, נשלט, בלתי
יציב), בתחרות השנייה בכך שלא היה במצב בריאותי תקין (פנימי, בלתי נשלט ולא יציב), ובשלישית עקב
מצב לחץ (פנימי, נשלט ולא יציב). בעוד שההסברים שדני נותן לחוסר ההצלחה הם פנימיים, בלתי נשלטים
ועקביים. הסברים אלו גורמים לדני להרגיש מאוכזב מהיכולת שלו, יוצרים אצלו תחושת תסכול ומורידים את המוטיבציה שלו להמשיך ולהשקיע באימונים.

הצלחות וכישלונות בספורט | מטרות ריאליות

לאחר שבחנתי מחדש עם דני את הגורמים לאי העמידה שלו ביעדים שהציב לעצמו  הוא הבין שהסיבה לכך לא נבעה מכיוון שאין לא יכולת אלא כתוצאה מאי הכנה מספקת לתחרות הראשונה, מצב פיזי לא תקין בתחרות השנייה ולחץ בתחרות השלישית. בחינת הדברים מחדש וההבנה של הגורמים לאי ההצלחה אפשרו לו לצאת עם הרגשה טובה יותר ולהציב לעצמו מטרות ריאליות להמשך.

חשוב ללמוד ולהסיק מסקנות לאחר כל מרוץ או תחרות מבחינת ההכנה (משך ההכנה, תכנית האימונים,
עומסים וכיו"צ), הצבת המטרות (ריאלי/לא ריאלי), והתפקוד בזמן המרוץ (זמנים, חלוקת כוחות, תזונה
וכיו"צ).  אבל כדי שניתן יהיה ללמוד ולהסיק את המסקנות הנכונות, חשוב לדייק בהסברים. כלומר, לייחס לגורם הנכון את ההצלחה/אי ההצלחה. הדבר יעזור לנו להתכונן באופן יעיל ומדויק למרוץ הבא ולהציב לעצמנו מטרות מאתגרות אך ריאליות בהמשך.

ולסיכום, אני מאמינה שהצלחה היא מסע לא יעד. במהלך המסע נכונים לנו הצלחות, כמו גם כישלונות. היכולת ללמוד את השיעורים שבדרך ולהמשיך הלאה במסע היא בעצם ההצלחה!