שי ראשוני במרתון תל אביב 2017 | 42.2 קילומטרים של אהבה

שי ראשוני במרתון תל אביב 2017 | את שי ראשוני אני מכירה מעל 5 שנים כשהמחלה רק התגלתה,
פגשתי אותו לשמוע על האתגר החדש, להשתתף במרתון תל אביב למרחק המלא. שי הוא איש ברזל ומרתוניסט, היום בן 51. מחלת בALS התגלתה אצלו כשסיים את המרתון השמיני שלו. ALS -Amyotrophic Lateral Sclerosis  הינה המחלה הקשה ביותר מקבוצת המחלות הניווניות הפוגעות בתאי העצב המוטוריים. המחלה נדירה  וחשוכת מרפא. תיאור לקוני ויבש למחלה שכולאת את החולה בגופו. שי, צלול לחלוטין, מרגיש הכל, מגע, כאב…נפגשנו בביתו שברמת השרון. מעמד מאוד מוזר שכן שי שוכב במיטה, מונשם, והוא מתקשר בעזרת
מחשב שקורא את תנועות העין שלו. מלא חוש הומור, בלי בעסה מיוחדת, האיש הזה מקבל טיילת של
מבקרים ומנהל משם עמותות ופרוייקטים שהיו מעייפות אנשים בריאים..  שי עומד בראש עמותת פרס
לחיים המאיצה את חקר הALS בכל העולם.בגיל 45 עדיין התחרה בישראמן, וסיים שלישי בקטגורית
הגיל שלו.במהלך חייו הספורטיבים גמע 8 מרתונים, לא פחות… ניו יורק, טבריה, אדינבורג, פירנצה, מונט סאן מישל, תל אביב, ישראמן ושטוקהולם.

שי ראשוני במרתון תל אביב | צילום: טלי שיאצו

אבל הסיבה האמיתית למפגש הייתה מרתון תל אביב שעומד בפתח. דגדג לו לשי… בא לו עוד מרתון!

שי ראשוני במרתון תל אביב | מה חשוב לך לספר על הפרוייקט הזה?

"שום דבר לא יעצור אותי מליהנות! האנשים שאיתי מלאכים. איזה אוסף מדהים של אנשים מלאי אהבה. האימונים היו פשוט כיף נדיר. תמיד ספורטאים סחבקים אחד אל השני כי הספורט מאחד. פה הייתי כלי ממקד ומחבר לאהבה ממש. זה היה מאוד חזק. אנשים שלא הכרתי מהאימון, התחברו בלב."

אין בעיות אגו?

"ממש לא. בחיים לא התאמנתי עם כזה אוסף נפלא של אנשים."

איך מגלגלים רעיון כזה??
"בא לי. דיברתי עם נילי (אברמסקי), עם רותם (גלעד) ועם גונדה, כולם מהיכרות קודמת..
אמרו לי קדימה! כל אחד הביא חברים, בעיקר אני ופשוט התחלנו להתאמן.
תחילה מרחקים קצרים. למדנו מה האתגרים מאימון לאימון."

איך התקבל הרעיון בקרב הסביבה הקרובה?

"כולם תמכו. כשאנחנו מתאמנים בפארק, כל מי שחולף בדרכנו קורא 'כל הכבוד'!
אנשים אולי תוהים בשביל מה אבל תחושת ההתרגשות שלפני היא לגמרי כמו לפני כל ריצה.
המאמץ אמנם שונה אבל יש מצידי הרבה מאמץ וקושי. תחושת ההתעלות בסיום זהה!
וההתרגשות הזאת היא תחושה ששווה את הכל."

.

.
שי מוסיף ומסביר:

"אני יכול לתקשר עם העיניים רק 'כן' ו'לא'. אחרי כל אימון הייתי מוציא לכולם סיכום תובנות כתוב.
כך עשינו עד שלמדנו מה השיטה ויצאנו לחצי מרתון. הכל עבד! יש המון לוגיסטיקה מסביב.
למשל אם אני צמא, מזריקים לי מים. כל קילומטר אנחנו עוצרים ושואלים אותי מלא שאלות:
קר לך? הכובע בסדר? המשקפים בסדר? צריך פיפי? יש מכשירים כבדים שהמטפל שלי,
ג'יזס יסחוב בתלת אופן לידי כמו משעל וסקשיין שמוציאים לי ליחה. הסוללה של מכונת
ההנשמה תגמר לפני ויש סוללה ספייר וצריך להיות עירניים."

כאן הזמן לספר שג'זס המטפל שלי (אחלה שם, תודו) ילווה אותו על אותו תלת אופן לאורך
כל 42.2 הקילומטרים. שי ממשיך ומספר: "בריצה הגוף שלי מטלטל. אני קשור לכסא בראש ובחזה,
ובכל זאת אחת לשעה צריך לארגן אותי מחדש. הח'ברה למדו לקרוא את ה'כן' וה'לא' שלי.
איך עוברים קטע עם קפיצונת, כמה ואיך להחזיק לי את הראש, מתי אני צריך להחליף את הפד ב
פה שמונע את נשיכת הלשון, המון פרטים…"
הכסא עבר שינוי והתאמה?

"לא. הכסא כבד ובכלל לא מתאים לריצה אבל כל כסאות הריצה מתאימים לנכויות הרבה יותר פשוטות משלי."

שי ראשוני עם המחשב | צילום: טלי שיאצו

האם יש תפקידים בקרב המלווים?

"כן, מספרי 1 דוחפים את כיסא הגלגלים. מספרי 2 רץ משמאלי והוא מנהל הריצה. תפקידו העיקרי הוא
להסתכל כל הזמן שהצינור ממכונת ההנשמה לא ייצא, והוא מחזיק לי את הראש. שני מספרי 3 רצים
עשרה מטרים קדימה ותפקידם להזהיר ממהמורות ומכשולים. כל שאר מספרי 4 רצים מאחור,
מזהירים רצים שעוקפים אותנו ומזיזים אותם הצידה. מספרי 1 מתחלפים כל חצי קילומטר.
כל המספרים מתחלפים, ג'יזס המטפל נשאר כל הריצה. יש גרעין רצים שנשאר איתי לאורך כל המסלול
ויש הרבה מזדמנים שיצטרפו למקטעים. מספרי 2 יש רק שלושה מוסמכים: גלעד רותם, נילי אברמסקי וגלית בירנבויים."

.

.

מבצע צבאי לכל דבר, כבר אמרנו??

שי רוצה להודות בעיקר לעופר לב זהב (עופר שיטרית, מנכ"ל חברת ההפקה כפיים שמפיקה בין היתר,
את הפרוייקט הענק הזה של מרתון תל אביב) ומעבר לכך חשוב לשי להסביר שבמעשה הזה הוא
מקווה להעלות את המודעות  לALS שכולאת אנשים בגופם. "חולים רבים במצבי לא מעיזים לצאת מהבית
ואני רוצה להראות להם שאפשר לעשות הכל". "למעשה, זה כנראה שיא גינס כי אף אחד לא עשה
מרתון על כיסא גלגלים עם מכונת הנשמה." וכן, שי הזמין את נציגי גינס, כמובן… הם מבררים ויחזרו אליו…

LIFE IS GOOD

אני חייבת לסיים בנימה אישית. האיש הזה הוא באמת נדיר. נדיר ביכולת שלו להזיז
הרים וגבעות כשהוא משותק לחלוטין ומונשם. כולו אופטימיות אחת גדולה. אתם מוזמנים
לעקוב אחריו בפייסבוק… הוא פשוט מנהל אורח חיים מלא בעשייה, כשהוא סוחף אחריו את
סביבתו הקרובה וגם הרחוקה. כמו אדוות, כל מי שבא איתו במגע, פשוט עושה. בלי תירוצים.
בלי הסברים. הכל אפשרי. הכל באהבה. ו… כן. לייף איז גוד!!!!!!!!!

>>> עוד בספורטלי

> מתכון לחטיף אנרגיה מתמרים ואגוזים

> לוח תוצאות ולוח אירועים