שי ראשוני | החברים של ספורטלי
שי ראשוני | יש לו חוש הומור מפותח והסלוגן שלו הוא Life is Good הכנות שלו מרגשת והוא מדבר בפתיחות על מחלת ה- ALS (מחלת ניוון שרירים) שהתגלת קצת אחרי תחרות איש ברזל אילת 2011. הכירו את שי ראשוני שברזל היא תפיסת חייו והחיוך זה הסמל המסחרי שלו, בגיל 17 הוא קיבל רישיון טייס אזרחי והיה לצעיר הראשון בארץ שעשה את זה, בצבא הוא הגיע לדרגת אלוף משנה, איש עסקים, בעל תואר ראשון ושני במינהל עסקים, מדריך טיולים בהודו וסין, מדריך טראקים בהרי ההימלאיה, טריאתלט, מרתוניסט ואיש ברזל.היום שי מנהל את חייו בעזרת מחשב המאפשר לו לתקשר דרך העיניים אל מול מסך (בגלל שחייבים מסך וזה יקר ומסרבל ניידות ונגישות הוא שותף בפיתוח מערכת הנקראת eyecontrol מערכת בפיתוח שלא זקוקה למסך המוצר והסופי יעלה בסביבות 100$) ובעזרתו הוא מנהל חצי עולם, גם הראיון הזה מתבצע בדיוק כמו עם כל הספורטאים האחרים ועם אותם שאלות דרך המייל, למרות שהוא משותק בכל חלקי גופו ומונשם.
שי ראשוני, בן 49, אבל מרגיש 29, נשוי עם שני בנים, מנכ"ל עמותת prize4life
.
.
הרומן הראשון שלך עם ספורט איך הכל התחיל?
בחטיבת ביניים הייתי בכתת ספורט והשתתפתי בהישגים נאים באליפויות הארץ באתלטיקה קלה ובריצות שדה. בתיכון נטשתי את הספורט לטובת סקס סמים ורוק אנד רול. בגיל 39 אחרי שני עשורים נטולי ספורט לחלוטין החלטתי לתת לעצמי מתנת יום הולדת 40 ריצת מרתון. בגיל 40 ושלושה חודשים כבר הייתי אחרי שלושה מרתונים ואז חשבתי שהגיע הזמן להתחיל להתאמן ברצינות…
צילום: טלי שיאצו – שי ראשוני בחצי מרתון תל אביב
באיזה ענף ספורט בחרת להתמיד?
באתי מהריצה ותמיד בעיני היא תהיה הספורט נטו. התאהבתי באופניים. גם שטח אבל בעיקר כביש. בשחייה היה לי קשה, זה הצד החלש שלי אבל נהניתי מהשחיות הארוכות בים. אגב היה לי פחד מהים שעבר רק בזכות האימונים.
לבד או עם קבוצה?
לרוב לבד אבל את האימונים לאיש ברזל עשיתי ברצינות של מקצוען והצטרפתי לזון 3.
צילום: טלי שיאצו – שי ראשוני בהכנות לישראמן
שבוע טיפוסי של אימונים? כמה פעמיים בשבוע ואיפה?
בתקופת שיא האימונים לטריאתלון, לפני שאובחנתי כחולה ALS הייתי מתאמן כל יום בין חמש וחצי לשבע וחצי ומספיק עוד לקחת את הילדים לבית ספר לפני העבודה. בשישי שבת האימונים היו ארוכים בהרבה. השחייה בחוף הצוק, הריצה מהבית ברמת השרון לרוב לים לפארק הירקון או ליפו על הטיילת ואופניים בכל פינה בארץ כשהעליות צובא ונס הרים מככבות.
צילום: טלי שיאצו – שי ראשוני בישראמן 2011
תחרויות שהשתתפת בהם? ומה למדת? תחרות אחת שזכורה במיוחד
שתי החרויות המהנות ביותר שעשיתי הן חצי איש ברזל ואיש ברזל מלא באילת בה גם לקחתי מקום שלישי בקבוצת הגיל שלי. אלו היו בין הרגעים היפים בחיי. גם מרתון מונט סן מישל בצרפת היה מיוחד, לאורך הים בנוף מדהים וגשם כמעט כל הדרך.
צילום: טלי שיאצו – שי ראשוני עם המנצחים בזון 3
פודיום? שיא אישי?
לא זכיתי לעמוד הרבה פעמים על הפודיום. אולי חמש. אבל פודיום באיש ברזל ריגש אותי מאוד.
צילום: טלי שיאצו שי ראשוני על הפודיום בישראמן 2011
פציעה?
מעולם לא היתה לי אף פציעת ספורט. אנשים לא מאמינים לי. כלום. במקום זה כנראה חליתי במחלת ה – ALS.
דימוי עצמי ותזונה
הספורט מאוד חיזק את הדימוי העצמי שלי. אחרי האיש ברזל האמנתי שאין דבר שאני לא יכול לעשות. ככל שנכנסתי יותר לספורט הקפדתי יותר על תזונה נכונה אבל תמיד הרשיתי לעצמי חטאים קטנים.
איך מאזנים חיים עם ספורט?
בהתחלה זה קל. ספורט סולידי מאזן לך את החיים. בהמשך כשנכנסתי לאימונים אינטנסיביים לאיש ברזל זה התחיל להיות אתגר. בלי תמיכה וחיזוקים מהמשפחה זה היה בלתי אפשרי עבורי. אבל הצורך לרקוד על כל החתונות הופך אותך לממוקד ויעיל בתכנון הזמן שלך וכך גם ליותר איכותי. אין זמן סתם, אם אתה אם הילד עכשיו אתה כל כולך איתו.
צילום: טלי שיאצו תמי ושי ראשוני
תחזוקה כללית מתבצעת? מתיחות, עיסויים, קרח?
קרח לא אהבתי. מתיחות הייתי מקפיד ועיסויים כמה שיותר.
איך הסביבה מתייחסת ל"שגעון" הספורט?
בהתחלה תמכו ובסוף ראו בי משוגע, אבל אני ראיתי גם בזה סוג של תמיכה והערכה. כשהייתי חוזר מאוחר מאימון שבת ידעתי שבמקום להתפרק על המיטה מצופה ממני לפצות את המשפחה.
האם הצלחת להכניס חבר או בן משפחה לספורט?
כן, שני הבנים שלי נכנסו לעולם הטריאתלון אבל לא ממקום הישגי תחרותי כמוני. אחותי היא אולי ההצלחה הגדולה שלי. אחרי שנים שלא עשתה בכלל שום ספורט היא כיום רצה קבוע והשתתפה בלא מעט מרוצים כולל כמה חצאי מרתון
מגלח\לייזר רגליים?
ממש לא.
.
יש קעקוע?
איש ברזל כמובן
שי ראשוני האם אתה מכור?
כן. הייתי, עד למחלה. מכור ממש כולל כל הסימנים שמופיעים בספר מבוא לפסיכולוגיה.
מושגים חדשים שהכרת מעולם הספורט
הספורט הפך לעולם ומלואו וכל ההתעסקות בו היתה במדדים ומספרים. קצב, דופק, קאדנס, וואטים. הכל הפך למדע מדויק. בהתחלה נרתעתי מזה אבל בסוף נשאבתי לזה לחלוטין.
היעד הבא?
אני כבר ארבע שנים מאובחן במחלת ה – ALS. כיום אני משותק בכל הגוף. היתה תקופה בתחילת המחלה שהפקתי ארועי ספורט, בעיקר מרוצי אופניים בהם הגראן פונדואים למיניהם כולל הגראן פונדו ג'ירו דאיטליה, היום האירוע שמופק כבר 4 שנים וזה כבר מסורת זה מרוץ החברים למען חולי ה – ALS.
המחלה התחילה אצלי בידיים ובאופן מאוד מפתיע ריצה היתה הספורט הראשון שויתרתי עליו. בהתחלה הייתי קושר את הידיים אבל מהר מאוד זה הפך בלתי אפשרי. בגלל שהרגליים היו עוד חזקות והידיים לא עברתי לרכב על אופני טנדם והחברים היו עושים סבב מי ירכב איתי. אפילו נסעתי לטיול רכיבה באיטליה כשהידיים היו כמעט משותקות לגמרי והחברים האכילו אותי רחצו אותי והלבישו אותי. ובעליות היו רואים את הגב שלי…
כל יום שאני חי הוא מתנה. המוות לפי הסטטיסטיקה קרוב. זאת עובדה שאני חי איתה, אוהב איתה, מתרגש איתה, עובד איתה וחולם חלומות איתה. אולי משהו מהספורט שלקחתי להתמודדות עם המחלה הוא תתמודד כמנצח. לא משנה איזה מקום תגיע אתה תתמודד כמנצח. שום דבר הוא לא תרוץ וניצחון זה דרך חיים.
צילום: טלי שיאצו שי ראשוני במרוץ החברים
..
>>> עוד בספורטלי
> אינדקס ספורטלי – פיזיותרפיסטים
> אינדקס ספורטלי – קבוצות ריצה
> אינדקס ספורטלי – תזונאים