מאמנים ואימונים, כמספר המאמנים כך מספר גישות אימון ומה גישת האימון שלך?
מאמנים ואימונים | לבשל אני מאוד אוהב ולאפות לעומת זאת ממש שונא. למתבונן מבחוץ אפייה
ובישול נראים כמו אחים קרובים, אבל מי שמתקרב קצת וזכה לאחוז בידו תבנית ו\או סיר,
יודע שהן מיומנויות שונות מאוד.
בבישול יש הרבה גמישות בבחירת המרכיבים והכמויות, אפשר לזרום עם ההרגשה ועם הלב.
אני אף פעם לא מבשל לפי מתכון. לפי דעתי החלק שכיפי בבישול הוא לזרום ולא להיות מקובע
להוראות של כמויות, מצרכים ושלבים.
חלק גדול מהדברים הכי טעימים שבישלתי בושלו בשיטת "הדלת של המקרר". שזה אומר
שאני פותח את הדלת של המקרר, בוחר מצרכים לפי מה שיש בתוכו, על הדלת ומהם יוצר בלילה כבסיס לתבשיל של אותו יום.
צילום: טלי שיאצו | מאמנים ואימונים, מה גישת האימון שלך? בישול או אפיה?
אפייה היא הפוכה במהותה. במיוחד אפייה מקצועית ובעיקר כזאת של קינוחים.
שם מקפידים מאוד על המצרכים, על כמויות ועל התהליך עד לרמת עוצמת הבחישה של הבלילה.
זה כמו להשוות בלט קלאסי למחול מודרני. אחד מהם עובד לפי כללים ברורים ואחד בועט בכל הכללים.
חלק גדול מספורטאי ומאמני סיבולת מנהלים את האימונים שלהם בדומה לגישת האפייה.
הם מחפשים את המתכון המדויק אשר יוביל אותם להצלחות ולתוצאות הכי טובות מבחינתם.
כמו סוג של מתכון שאפשר לקרוא עליו, לחקות אותו מבחינת המצרכים והכמויות, ולהגיע בעזרתו לתוצאות הרצויות.
לא מעט אני שומע ספורטאים אומרים משהו כמו: "החלטתי לקחת דוגמא ממאמן א או מספורטאי ב ע"מ להתכונן לתחרות הבאה שלי בשחיה\רכיבה\ריצה\טריאתלון. הוא אומר שצריך לעשות רק ככה ולא אחרת, כי זה יכול לגרום לפציעות במקום לשפר. קראתי את הספר\טור\מאמר שלו ולדעתי הוא ממש צודק. שמעתי שהרבה ספורטאים שהשתמשו בגישה הזאת הצליחו מאוד ואני בטוח שגם לי זה יעזור." יכול להיות שזה באמת יעזור, שזה יתאים לו כמו כפפה ליד וישפר את ביצועיו, אבל יכול להיות גם שלא.
מאמנים ואימונים | להכין ספורטאים לתחרויות סיבולת ארוכות
כשאני בתור מאמן מכין ספורטאים שלי לתחרויות סיבולת ארוכות (בין אם זה משחה\ריצה\רכיבה או
טריאתלון) אני אף לא נוקט בגישה אחת. אף פעם. קראתי ואני קורא ספרות מקצועית יום יום, בין אם
זה מאמרים, ספרים, טורים או בלוגים וראיונות של ספורטאים ומאמנים. אני לומד על המון גישות להכנת
ספורטאים לתחרויות ארוכות של סיבולת. בגדול, לא אימצתי אף אחת מהן, ואפילו לא ערבבתי מכולן ויצרתי אחת משלי. ולמה?
כל ספורטאי עומד בפני עצמו. לכל אחד יש את הנתונים האישיים שלו, כמו אופי, פיזיולוגיה, עומק,
ניסיון, אומץ ומגבלות אובייקטיביות כמו משפחה\לוגיסטיקה\מגבלות כלכליות וכו. גישה שתתאים לספורטאי אחד לא בהכרח תתאים לאחר.
ספורטאים זה לא פחזניות או קרואסונים. אי אפשר לצפות שנכניס את כולם ביחד לתנור ושהם ייצאו ממנו אותו דבר.
ויותר מכך, כל ספורטאי אשר מתכונן לתחרות צריך מתכון קצת שונה. לדוגמא, מרתון באירופה בחורף
ומרתון בת"א בסתיו. ההכנות יהיו מאוד שונות לכל אחד מאלה. מי שיתאמן לשתי התחרויות האלה
ב"אותה גישה" לא בהכרח שיצליח בשניהם. במיוחד אם למשל אחד הוא במסלול מישורי ואחד בהררי, ואחד הוא במזג אוויר קר והשני בחם.
ויותר מכך, אפילו אם אנחנו מדברים על אותה תחרות שנה אחרי שנה של אותו ספורטאי. אפילו במקרה
כזה ההכנה עשויה להיות שונה מאוד. אילוץ משפחתי\לוגיסטי\טכני אחד יכול להשפיע על כל תכנית האימונים וההתאוששות.
לפעמים שעת שינה אחת פחות בלילה מצריכה מהפך בכל תכנית האימונים.
יכולים להיות גם פציעות של הספורטאי תוך כדי אותה שנה. ולפעמים הספורטאי פשוט רוכש ניסיון
ועומק. כל הדברים האלה צריכים להילקח בחשבון בעת בניית תכנית האימונים.
ללא ההתאמות הנדרשות יש אפשרות שהפחזנית תצא מלוחה או מרה.
מאמנים ואימונים | נינה פקרמן
נינה פקרמן לדוגמא עשתה חמש תחרויות של איש ברזל בשנתיים האחרונות. אותה ספורטאית,
אפילו את אחת התחרויות היא עשתה שנה אחרי שנה, אבל תוכנית האימונים שלה הייתה שונה
בהכנות לכל תחרות. אפילו תקופת הטייפר (מושג שאני לא כל כך אוהב אבל נשאיר להזדמנות אחרת) הייתה שונה מאוד.
מאמנים ואימונים | נינה פקרמן | צילום טלי שיאצו
מאמנים ואימונים | "מה האימון הכי ארוך שצריך לעשות לפני איש ברזל?
המון ספורטאיי סיבולת באים אליי עם אותן שאלות. לדוגמא: "מה האימון הכי ארוך שצריך לעשות לפני
איש ברזל? כמה ריצות של מעל 30 ק"מ צריך לפני מרתון?" התשובה היא זהה תמיד: לא יודע.
וזה לא בגלל שאני לא מוכן למכור מידע בחינם, ממש לא. גם אם זה מתאמן שלי שמשלם ממיטב כספו
התשובה תהיה כזאת. אני באמת לא יודע. זה תלוי בהמון דברים שכל אחד מהם יכול להשפיע על התשובה.
מאמנים ואימונים | סיפור מקרה להמחשה
קחו סיפור נחמד להמחיש כמה אנחנו לפעמים סתם עושים העתקות, ולא תמיד חכמות.
כשמאמצים גישות בלי באמת להבין מה המשמעות.
יום בהיר אחד הגיע אליי מתאמן וסיפר לי שהוא דיבר עם חבר שאמר לו שהוא לא עושה ריצות של יותר משעתיים בהכנה למרתון. הוא החליט לאמץ את הגישה של החבר שהוא רץ מצויין
ואמר שאם זה עובד בשביל החבר אז זה יעבוד גם בשבילו. התוצאה הכי טובה שלו עד אז הייתה 4:30.
בשעתיים הוא הגיע ל 19 ק"מ ואלו היו הריצות הארוכות ביותר שלו. הוא סיפר שבמרתון האחרון הוא רץ בערך באותו זמן והחליט שהתוכנית של החבר שלא מתאימה בשבילו. אז איך זה יכול להיות? אם זה טוב לחבר, למה זה לא טוב בשביל הבחור?
כי החבר הוא רץ מאוד מוכשר, רזה, יעיל ובעיקר מהיר. בריצה של שעתיים הוא מגיע ל 30 ק"מ בקלות. הבחור השני לא. המסקנה היא שחוסר ההבנה נבע מהתקשורת בינהם. הוא היה צריך לרוץ מקסימום 30 ולא מקסימום שעתיים. נכון? לא בהכרח. 30 ק"מ בשביל רץ עם נתונים טובים של מהירות, יעילות ורזה הם לא 30 ק"מ לרץ עם נתונים אחרים. ז"א שהבעייה היא לא רק בתקשורת אלא בניסיון להעתיק ולאמץ גישה שהוכחה כעובדת למישהו אחד ולהאמין שזה יעבוד גם בשבילנו בלי להבין את המשמעויות.
מאמנים ואימונים | האם העובדות מתאימות לנו?
האם העובדה שמישהו רץ מקסימום שעתיים בהכנה למרתון אומרת שזה יתאים גם לנו? ממש לא.
האם העובדה שאלוף העולם באיש ברזל לא עושה אימונים שמשלבים רכיבה\ריצה אומרת שגם אנחנו
לא צריכים כאלה? לא בטוח בכלל. האם העובדה שמישהו עושה שני אימוני שחייה של 6 ק"מ בשבוע
כהכנה לטריאתלון אולימפי אומרת שככה גם אנחנו צריכים? לא בטוח בכלל.
אז השאלה הנשאלת היא: "אז איך מתכוננים לתחרות סיבולת ארוכה בלי כללים ברורים של מה לעשות ומה לא?" שאלה מצויינת שאין לי עליה תשובה. כאשר אני מכין ספורטאים שלי לכאלה תחרויות, אני לא עובד עם רשימה של אימונים שהם חייבים לבצע ע"מ שאדע שהם מוכנים. אין אימון ספציפי. באופן כללי לדעתי אימון ספציפי הוא לא העיקר. העיקר לדעתי הוא התמהיל הנכון של העומס אשר יוביל לתוצאה הרצוייה. זה הכל. עומס כללי ולא בהכרח מאימון ספציפי עצים\ארוך ככל שיהיה.
העניין הוא שיצירת התמהיל הנ"ל היא בישול יותר מאשר אפייה. אין רשימת מכולת של מצרכים, אין כמויות קבועות ולא הנחיות מפורטות לגבי ביצוע התהליך. וכן, לפעמים התבשיל יוצא קצת פחות טעים. במיוחד כאשר צוברים ניסיון ומעזים לנסות קצת יותר. אין שף, חובב או מקצוען שלא חווה את זה. אבל אני אישית מעדיף שני מאכלים ביתיים מעולים על שלושה תעשייתיים ובינוניים בטעמם.
