אהבה ממבט ראשון | במסלול הזוגי – הזוג השני
טלי נולדה באנגליה, עלתה לארץ בגיל 4 ומאז היא ברעננה, ארז גדל בפתח תקווה.
בגיל 20 השניים נפגשו כשטלי יצאה עם חבר של ארז… אבל בין ארז וטלי ניצתה האהבה. מאז הם יחד.
הפעם הטור השבועי מספר על זוגיות עם אהבה יפה ומיוחדת, שבה היוצרות קצת התהפכו במהלך 22 השנים שהם יחד.
ארז הוא דמות מוכרת בעולם הספורט המקצועי.. קוריוז שטלי סיפרה לי היה שהם נכחו באירוע בו היה
גם צביקה פיק. האחרון ניגש לארז בהתרגשות: "ארז גורלנד??? אפשר להצטלם אתך?…" ארז היה שחקן בנבחרת ישראל בכדוריד.
התמודדות מעניינת של בני זוג שמעריצים האחד את השנייה ולהיפך, כשבכל תקופה נדרשת תשומת
לב לאחד/ת מבני הזוג. חיים… אתם יודעים
אני שמחה להציג את הזוג השני.. טלי וארז נשואים מזה 17 שנים ומכירים מגיל 20. טלי בת 41 וארז בן 42. לזוג שלושה ילדים (15, 11.5 ו-2.5) וצ'רלי הכלב.
ספרו קצת על עצמכם:
טלי: ארט דירקטורית ומנהלת צוות בחברה להוצאה לאור של ספרי לימוד בשפה האנגלית. אני עובדת
בחברה 10 שנים. נולדתי באנגליה, עליתי לארץ בגיל 4, עם הוריי ואחותי. כל המשפחה המורחבת עדיין באנגליה.
ארז: עובד כמנהל שיווק של חברת דלק. גדל בפתח תקווה.כמו כן, אני מאמן כדוריד של הפועל ראשון לציון,
ילדים בגילאים 16, קבוצה בליגה של איגוד הכדוריד בישראל.
באיזה ספורט אתם עוסקים כיום ובאיזה תדירות:
טלי: אני רצה בין פעמיים לשלוש בשבוע ועוד פעמיים בשבוע אני שוחה, והכל מוקדם בבוקר.
ארז: משחק כדורגל פעם בשבוע וכדורסל פעמיים בשבוע, עם חברים.
האם עסקתם בספורט לפני שהכרתם:
טלי: בתיכון רקדתי בלהקת בת דור במשך שנתיים עד לצבא. הריקוד כלל אימונים אינטנסיביים,
והופענו בכל הארץ. לאחר הצבא המשכתי בחוגי ספינינג וכושר למיניהם. בריצה לא נגעתי בכלל, גם לא בביה"ס.
ארז: משחק כדוריד מגיל 12. מגיל 16 ועד גיל 30 היה שחקן מקצועי, חבר נבחרת ישראל בכדוריד.
כשחקן מקצועי, שיגרת האימונים מפרכת ויומיומית. כחלק מנבחרת, השתתף במשחקים רבים בחו"ל.
ארז מתאר את שיגרת חייו כספורטאי ממש כעבודה לכל דבר.
איך השפיע העיסוק בספורט על החיים שלכם?
טלי: יש לי יותר כוחות ואנרגיות אני מאושרת! וחשה סיפוק רב אחרי אימון. מעולם לא רצתי..
גיליתי עולם כיפי בבוקר. אנשים איכותיים. אתה מתמכר לזה… (מחייכת)
אני נראית היום הכי טוב מאי פעם. הגוף התחטב מאוד.
ארז: לא מכיר את המושג להתמכר.. הסגנון שלי אחר. אני לא צריך את הספורט להתמכר. המשחק
עצמו הוא ריגוש. אני חי את הספורט מגיל צעיר… אצלי זה שונה. אני מאמן כל יום וזה עבודה.
היום אני מעביר את הכוחות שלי לאימון באופן אחר. אם אני מעביר אימון של שעתיים, אחרי יום עבודה,
אין לי אנרגיה לעשות אימון בעצמי. החיים הם מחויבות וצריך לפרנס משפחה. ולכן גם אין זמן לעשות
הרבה ספורט.. למרות שהספורט חשוב בכמה אספקטים, בעיקר היום. הדור שלנו בילה הרבה בחוץ.. לא היו אוטובוסים, מוניות.. הסתובבנו הרבה!
טלי: אני נהנית מהריצה!
מאוד עזר לי כשאבא שלי היה מאושפז בטיפול נמרץ 3 חודשים לאחר שהתגלה אצלו חיידק טורף.
הריצה והשחייה ניקו אותי ועזרו לי להתמודד עם השגרה האיומה של בתי חולים, בנוסף לארז שתמך בי מאוד. לצערי אבי נפטר בתום התקופה.
איך הספורט השפיע על בן/בת הזוג?
ארז: הספורט עושה לה טוב. מגיעה לאימונים בזמן, מחויבת ויש לה עניין רב. בעיה שהיא הולכת לישון מוקדם בערב,
אבל אנחנו יוצאים בסופי שבוע. וגם הריצה עשתה לה טוסיק קטן.. אני מרוצה.
טלי: אני הכרתי את ארז ספורטאי. הוא הגיע עם הרבה "חוקים"… אסור להפריע יום לפני משחק
ועוד… היום הוא משלים את זה עם כדורגל וכדורסל.
ארז: בגלל שבאתי מהספורט, אני מסתכל על דברים אחרת. הריצה מבחינתי היא סבל גדול,
משעממת מאוד.. עשיה של ספורט יומיומי היא על מנת שהגוף יתחזק.
האם ואיך הספורט השפיעה על המשפחתיות?
טלי: כשארז שיחק בנבחרת ישראל, הוא טס הרבה לחול. בהתחלה נהניתי, לאורך זמן היה קשה.
הקפדתי להגיע לכל המשחקים ולעודד! (ארז בשלב הזה מאשר ומחזק את דבריה , "חבל על הזמן"! )
היום לארז קצת קשה עם הקימה בבוקר. דנה שלנו (בת שנתיים וחצי) מתעוררת כשאני קמה (בחמש בבוקר…), ולכן הוא צריך לקום, וזה מפריע לארז..
וגם מפריע לו שאני נירדמת מוקדם בערב…
ארז: אנחנו מנסים לצאת, לפגוש חברים… אבל אנחנו עושים המון יחד. נוסעים לחו"ל, ביום יום טיפולים וסידורים ואפילו אסיפות הורים, אנחנו הולכים יחד, לא מוותרים.
ברמת הבית, אנחנו בית של ספורט. רועי (11.5) בקט סל, שחקן מצטיין, ותחרותי. שקד עושה חוגים בחדר כושר, ושניהם פעילים, הספורט חשוב להם.
אפילו דנה שלנו ספורטאית כבר מגיל צעיר עם קורדינאציה טובה..
האם אתם חווים שינויים בבן/ת הזוג?
ארז: הספורט הזה שלה משגע אותי בקטע טוב… הבית רגיל לספורט אבל טלי מרגישה יותר כיף. יש לה מחויבות. מתכננת את הימים והסידורים לספורט, מרגישה טוב עם הקבוצה ויש לה מטרות לשאוף אליהם. היא מאושרת והולכת לעבודה מאושרת.
טלי: התקופה הראשונה שארז היה רק כמאמן, בלי לעשות ספורט, הייתה קשה. הוא פרש בגיל 36 אחרי שלקח אליפות אחרונה עם הפועל ראשון לציון.
האם צריך לעשות דברים אחרת?
טלי: לא!
ארז: דבר אחד חשוב מאוד. ספורט ספציפי והשילוב שלו. כשהכרתי את טלי והיא נכנסה לעולם שלי חזק, הייתה מאחוריי כל הזמן ותמכה בכל הזמנים, גם הקשים והמעצבנים, בסופו של יום היא תמכה והחזיקה את הבית והילדים. יש לי אישה מיוחדת!!!
מחלוקת אחת רצינית יש בין השניים. טלי רוצה טריאתלון… לשם כך היא צריכה אופני כביש. ארז לא מוכן לשתף פעולה עם זה…יש לו כמה סיבות. האחת היא בטיחותית! חגי שנהרג לפני חודש בכביש 4 הוא חבר לקבוצה שטלי מתאמנת בה, והסיבה השנייה היא שארז מאמין שאימונים לטריאתלון הם עומס גדול מידי כשאין מערך תומך של תזונה ומנוחה נכונה. החיים של היום לא מאפשרים את זה והוא דואג שטלי תיפצע. אוהב אותה… כבר אמרנו??
מסר זוגי לאומה:
טלי: להמשיך עם הספורט. להוסיף את הרכיבה. לנסות לעשות יחד, למרות שלא כולם יכולים…
ארז: חשוב לדעת לוותר כדי לאפשר.
חשוב לאפשר לבן הזוג סיפוק עצמי.
