טריאתלון, טעויות קטנות בתחרויות ספורט | מאת: סוניה אריאלי

זה קורה בהדרגה, ובהמשך העדשות מאבדות את גמישותן ונדבקות לעין.
ומתי זה קורה? חמש דקות לפני הזינוק לטריאתלון נשים, מקצה אולימפי.
מאחר והים היה סוער והשחייה הומרה לריצה במים, לא הורשינו להיכנס לשחיית חימום.
נעמדתי על שפת הזינוק והתזתי מעט מים על פני. טעות קטנה.

העדשות היו ישנות ודביקות. טיפות מלח נדבקו לעדשות ו…לא ראיתי כלום!!!
מצמצתי בעיניי, שפשפתי קלות, שפכתי על עיניי מים מתוקים – אין שינוי.
נותרו 3 דקות לזינוק. הפאניקה מחלחלת לנשמתי. אני מחייכת כלפי חוץ ועושה חושבים.
לוותר על התחרות??? מילא הריצה במים  – אבל לרכב במצב כזה זו התאבדות!
אני מחליטה לזנק ולהשאיר את ההחלטה לשלב הרכיבה. לפעמים העניינים מתבהרים עם הזמן.

טריאתלון, טעויות קטנות בתחרויות | טריאתלון נשים | צילום: טלי שיאצו

את הריצה במים אני צולחת בקלות מבחינת הראייה. רואה מטושטש אך אין חשש מנפילה.
מאחר ואין שחייה (הספורט החלש שלי) אני ממוקמת טוב ויוצאת לרכיבה במקום השני.
אחרי מספר דקות אני לוקחת את ההובלה. נתיבי איילון פנויים כולם עבורי,
אופנוע המוביל נוסע לפני אבל….אני לא כל כך רואה…

אני מצמצמת עיניים ורוכבת חזק. בדרך חזרה יש לפנות שמאלה ולעלות על הגשר.
אני מתקרבת לפנייה אך לא מצליחה לראות אם זו הפנייה הנכונה. עומד שם רכב משטרה אך אינני רואה אם הוא מקביל או בניצב לכביש.
דווקא ברגע הקריטי הזה האופנוע נעלם. מה לעשות? אני מחליטה להמר.
אם זו הפנייה הנכונה חייב להיות רכב משטרתי נוסף בהמשך הכביש הראשי.
אין רכב כזה כלומר זו לא הפנייה הנכונה. אני מאטה קצת וממשיכה ישר. ההימור מצליח.
אני צולחת בשלום את הרכיבה וביציאה לריצה שופכת עלי בקבוק מים מתוקים שמנקה את העדשות.
לוקח לי זמן רב להירגע מדילמת הפנייה. מה היה קורה לו פספסתי את הפנייה?
מה היה קורה לו נכנסתי לפלטון? לא היה לי שום סיכוי להישאר בחיים ברכיבה מהירה במצב שאינני רואה.
והכל בגלל התזת מים קטנה על הפנים…

.

.

טריאתלון, טעויות קטנות בתחרויות | ב.חטיפי אנרגיה שהתהפכו:

טריאתלון חיפה השנה. מקצה חצי איש ברזל. לראשונה בחיי אני מתנסה בספורט סיבולת.
לא יודעת איך זה ייגמר. מאחר והתחרות התקיימה זמן קצר לאחר מרתון טבריה,
לא הספקתי לצבור נפח מספק מבחינת אימוני רכיבה ואימונים משולבים. הרעיון היה לנסות.
לבדוק אם "בא לי". האם זה ימצא חן בעיניי? האם אצליח לסיים? האם אסיים בכבוד?
לא התנסיתי מעולם במאמץ כה ארוך ולא ידענו איך יגיב גופי לתחרות.
בעזרת יעקב קושינסקי, המאמן, תכננו את נושא האכילה והשתייה בתחרות.

תיק קטן שהוצמד לקדמת האופניים הכיל מספר חטיפים שהכרתי וכן עוגיות תמרים שאני מכינה ואוהבת.
ברגע האחרון הכנסתי לתיק חטיף אנרגיה נוסף. חטיף שלא ניסיתי והיה מונח על שולחנו של בני. טעות קטנה.
הכנסת החטיף נבעה מפאניקה רגעית ובמסגרת שלל ההכנות שכחתי לעדכן את יעקב בנושא.
זה מעניין.
יעקב ואני מאד פרפקציוניסטים בכל הקשור להכנות הלוגיסטיות.
לפני כל תחרות יעקב מחליט מתי ומה אוכלים ושותים, באיזה ק"מ ובאיזו צורה. ודאי ובוודאי שבחצי איש ברזל.
ובכל זאת פישלתי!
התשלום היה כבד.

טריאתלון, טעויות קטנות בתחרויות | טריאתלון חיפה |  חטיף אנרגיה

במהלך הרכיבה התערבבו החטיפים שבתיק. החטיף החדש שקע בקרקעית וצץ 10 ק"מ לפני
סוף הרכיבה – בק"מ ה- 80. אכלתי את החטיף הלא מוכר ויצאתי לריצה מבלי שהספיק להתעכל.
10 הק"מ הראשונים היו נהדרים. חשתי טוב ורצתי לא רע. ואז התחילה הבטן לגעוש ולרגוש.
מהומת אלוהים בפנים. חם. מיליון רצים מלפניי ומאחוריי, עוד  10 ק"מ ריצה לפניי ואני חייבת לשירותים!!!!
מהר מאד הבנתי שמבחינתי "המרוץ הסתיים". אני מוותרת על הקרב על הזהב ועוברת לקרב על השלשול….

צחוק הגורל הוא שבמהלך כל החודש שלפני התחרות התלבטנו אם להתחרות בחליפת שני חלקים
המאפשרת פיפי מהיר, אך לא נוחה לי, או להתחרות כרגיל בחליפה שלמה. חששתי מהפיפי. במיוחד זה שמגיע אחרי הרכיבה.
לבסוף החליט יעקב ש"אין פיפי". חליפה שלמה. תרגלתי את זה. באימונים משולבים שתיתי הרבה בסוף הרכיבה ויצאתי לריצה ללא עצירה.
זה עובד. הדחף לפיפי נעלם אחרי מספר דקות. כל כך הרבה דיברנו על הפיפי והנה הגיע השלשול…..
סיימתי את התחרות כסגנית אלופת ישראל, בתוצאה 5:02 שעות והמשכתי ב – 7 שעות שירותים שבסופן אשפוז קל לאינפוזיה.
לעולם, לעולם, לעולם לא אכניס יותר חטיפי אנרגיה לא מוכרים ברגע האחרון….

>>> עוד בספורטלי

> 10 שאלות שכל רץ מתחיל שואל

> לוח תוצאות לספורטאים

> קבוצות ריצה

טריאתלון, טעויות קטנות בתחרויות | ג. משקה איזוטוני שנשפך:

שוב חצי איש ברזל ראשון שלי. שוב הכנות מדוקדקות. והפעם בנושא השתייה.
לחימום: מים ומעט איזוטוני לרכיבה:
איזוטוני ומים בבקבוק חצוי גדול הקשור לאיירובר ליציאה לריצה: על המגבת – איזוטוני קפוא לשתייה, מים לשפוך על הראש.
כל בקבוק מסומן ומתויג. ערימת בקבוקים שאני סוחבת בתיק גדול לשטח ההחלפה.
לפני היציאה לחימום אני ממלאת את בקבוק האיירובר ומשעינה את האופניים על הסטנד. ואז זה קורה. האופניים נופלים וכל האיזוטוני נשפך…טעות קטנה.

טריאתלון, טעויות קטנות בתחרויות |  משקה איזוטוני שנשפך

20 דקות לזינוק. עוד לא עשיתי חימום. מה עושים? אין סיכוי שאצא לתחרות ללא שתייה.
אני מתרוצצת בבהלה בין שאר המתחרים ומתחננת למים.
לא אקח סיכון להשתמש באיזוטוני לא מוכר. אני מספיקה להתארגן על מים ויוצאת לרכיבה ללא איזוטוני. טעות טיפשית.
מצד שני – מעניין מה היה קורה אם הייתי מערבבת את החטיף החדש עם איזוטוני לא מוכר???? ….

טריאתלון, טעויות קטנות בתחרויות |  משקה איזוטוני שנשפך

טריאתלון, טעויות קטנות בתחרויות | ד. גרב שהתקצר:

אני לא אוהבת מותגים, במיוחד לא בבגדי ספורט.
מבחינת גרביים לריצה אני מסתדרת מצוין עם גרביים קצרים מכותנה שנמכרים בחבילות של 5 זוגות ב- 15 ₪ בשוק. אלו הגרביים הכי טובים לי.

טריאתלון, טעויות קטנות בתחרויות | 5 זוגות גרביים ב15 שקלים

אז איפה הבעיה? שאני קונה אותם לכל המשפחה. מידה 46 לכולם פרט לביתי שנועלת 41.
במהלך קיפול הכביסה קורה שגרב קצר יותר מתגנב לזוגות שלי ומאחר והמידה שלי היא 43 ,
אני לא מבחינה מיד. וכך קרה שיצאתי לריצה של 16 ק"מ עם גרב אחד תקין ואחד קצר. טעות קטנה...
לא ריצה ארוכה. בקושי שעה ומשהו. תוך כדי הריצה הגרב התדרדר לו במורד הנעל וחשף את הקרסול לשפשוף.
במשך כל השבועיים הבאים קיללתי את עצמי ונאבקתי עם פלסטרים ותחבושות עד שהפציעה המיותרת נעלמה.
לאחר מכן טסתי לשוק וקניתי לילדה גרביים לבנים עם כיתוב אדום. שנזהה את המסתננים….

.