X
הרשמה
שם פרטי*  
שם משפחה*  
דואר אלקטרוני*  
מין:*  
 

חמישה טיפים לאיש הברזל המתחיל

נכתב בתאריך:28/06/2015 17:56:00 מאת: אסף כהן

 




---

לקראת עונת הברזל הקיץ, מספר טיפים לאיש הברזל המתחיל.

משך תקופת האימון, אופי האימונים וסוג האימונים מגוון מאוד.  הם תלויים באופי הספורטאי, באופי המאמן ובאג'נדה שלו וכמובן בשילוב ביניהם. בגדול- קיימות המון דרכים נכונות להשגת מטרה דומה.
 

מוכנות לאירוע המטרה- ביצוע נשלט פיזית ומנטאלית, בהתאם ליכולת העכשווית של הספורטאי ובתנאים משתנים. (הגדרה שאני בחרתי לצורך הכתיבה הזו)
 

  • ביצוע נשלט פיזית- על פי הקצבים, תחומי הדופק ורמת המאמץ שתורגלו ונבחרו באימונים על ידי הספורטאי והמאמן שלו/שלה, היכולת לשלוט בביצוע ולא - להיסחף ללא שליטה.
     
  • ביצוע נשלט מנטאלית- באותה מידת חשיבות, השליטה המנטאלית היא קריטית- ההיכרות עם התחושות שעלולות לתקוף את הספורטאי במהלך התחרות, תחושות חולשה שאין להן בסיס או תחושות כוח יתר שעלולות לגרום להגברה מיותרת. רגעי חולשה וקושי העלולים לגרום להאטה משמעותית או עייפות שתביא לאיבוד מיקוד, ירידה בקצב ולעיתים הפסקה או מעידה. השליטה שלנו בפן המנטאלי, ההיכרות עם המצבים האפשריים האלו באימונים או לפחות הידיעה המוקדמת שלנו מה נבחר לעשות במקרים כאלו, תעזור לנו בזמן הביצוע וכמובן תביא אותנו מוכנים יותר לקו הזינוק.
     
  • בהתאם ליכולת העכשווית- במקרים רבים אנחנו חיים ב"עולם אחר",בעבר או בחלומות שלנו כספורטאים, מרגישים פתאום חזקים או חלשים וזה משפיע על ההחלטות שלנו שגובשו לאחר תקופה ארוכה של אימונים. עלינו לזכור כי היכולת העכשווית שלנו מגובשת ותחושות רגעיות לא ישנו אותה- לא משנים דבר ברגע האחרון.
     
  • בתנאים משתנים- במהלך תקופת הכנה טובה ניתקל או נתכונן למצבים משתנים פיזיים וסביבתיים שאנו עלולים לפגוש בביצוע עצמו. דוגמא לכך היא התחרות באוסטריה בשנת 2014. החבר'ה שהשתתפו בה  התמודדו עם חמסין כבד. אמנם לא תמיד זה מתאפשר, אך העובדה  שבמהלך תקופת ההכנה שלהם בארץ היו כמה ימים חמים כאלו, עזרה לכל מי שביצע את האימונים שלו והתמודד עם החום כמו שצריך במהלך האימונים, להגיע מוכן יותר לסיטואציה אליה נקלע באירוע עצמו. ככל שנכיר יותר מצבים פיזיים, מנטאלים וסביבתיים באימונים, כך רמת המוכנות שלנו תהיה טובה יותר לקו הזינוק! המוכנות שלנו לקו הזינוק היא המוכנות להתמודד עם כל מצב נתון ביום האירוע והביצוע הנכון, עליו התאמנו ואותותרגלנו, נתון אך ורק בידינו, ברמת המיקוד שלנו, בבחירה ובאחריות האישית.



     

ישנם טיפים רבים נוספים התלויים במצבים משתנים ומסתמכים על ניסיון של מאמנים וספורטאים, בחרתי לתת חמישה טיפים שיתאימו לדעתי לכל ספורטאי, גם מתחומי ספורט שונים, הטריאתלון בכלל והטריאתלון הארוך בפרט הם שניים מהם והמצבים במאמר הזה מתאימים להם.
 

חמישה  טיפים להצלחה באירוע הסבולת אליו אנחנו מתכוננים:

  1. מתאמנים כמו שרוצים להתחרות ומתחרים כמו שהתאמנו- תקופת ההכנה לאירוע הסבולת שלנו היא ארוכה. כאשר מכניסים אירוע ביניים לתקופת ההכנה כמו חצי ישראמן או ישראמן צפון, ברוב המקרים מאריך עוד יותר את תקופת ההכנה, במיוחד לספורטאי שזוהי התחרות הראשונה שלו. חשוב ביותר ללמוד מאימון לאימון וממחזור אימונים אחד למשנהו על היכולות האישיות שלנו, להתאמן לפיהן וליישם את היכולות הללו בתחרות עצמה. היו כנים עם היכולת הזו והמנעו מפזיזות יתר, מ"חלימה" או מחשש מיותר במהלך הביצוע. מה ששלכם שלכם, לא ניתן לקחת את זה.  
  1. השדים יוצאים מהארון- לקראת התחרות אנחנו נתקלים לעיתים באדישות, אפטיה, התרגשות מוגברת, זיעה קרה, חששות שמא איננו מוכנים, שלא התאמנו מספיק או כל מחשבה מעכבת אחרת. אז החדשות הטובות הן ש(כמעט) כולם מרגישים את זה, החדשות הטובות יותר הם שזה ממש לא נכון. תחשבו על זה כך- קראו שוב את ההגדרה למוכנות לאירוע ותיווכחו שמה שיש לנו ברגליים בידיים ובעיקר בראש הולך להביא אותנו לקו הסיום. נשתמש באחריות ובחכמה בכלים הללו ואנחנו על דרך המלך. במקרה של תחרויות סבולת, דרך המלך עדיין רצופת אתגרים אך הם חלק מהעניין ומהמסע הפרטי שלנו, ההיכרות עם עובדה זו מסייעת לנו לצלוח את האתגרים ולהמשיך הלאה, מה שמביא אותי לנקודה הבאה...  
  1. צעד צעד, מנקודה לנקודה- כחלק מההגדרה שלנו לספורט סבולת, הדרך היא ארוכה. יש יעד לכבוש וכל אחד מאיתנו יעיד שאם הוא היה או יהיה קל מדי, ההישג יהיה משמעותי פחות או חסר משמעות. לכן אני מציע לקחת כל רגע ולמצות אותו עד תום, במידה ואנו מרגישים מעולה- נהנה מזה ובשום אופן לא נשנה את תכנית הקצב או התזונה. במידה ונתקלנו באתגר, אם משהו סטה מהתכנית וזה יכול להיות המון דברים, נתמקד במצב שלנו כרגע ונתרכז בדבר היחיד והכי נכון  שאנחנו צריכיםלעשות כדי לצלוח את הסיטואציה הזו ולהמשיך לרגע הבא. אני ממליץ להיות בכל שלב משלבי התחרות ב 100% ולהתמודד וזאת משתי סיבות עיקריות, האחת, כי זה חלק מהמסע שלנו והאתגר הוא לצלוח אותו. השנייה היא התחושות או הזכרון שישארו לנו מהאירוע- ההתמודדות הנכונה תביא איתה גאווה, תחושת נצחון ותמנע חרטה שעלולה לפגום בתחושת ההישג.  
  1. "תירוצים בדלי"- אחרי שכל הנ"ל נאמר, עדין בתוך עמי אני חיי. חלקנו תחרותיים מאוד, חלקנו האחר הישגיים מאוד (תחרותיים עם עצמנו J) ובכל מקרה גם אלו שרוצים "רק לסיים בכבוד" רוצים לעשות את זה על הצד הטוב ביותר. הרצון הזה לביצוע טוב גורם לעתים קרובות לפחד, פחד שעלול לשתק ולצורך כך אנחנו מכינים תירוצים מראש. אחד מהדברים שאנחנו יודעים להתמודד איתם בצורה הטובה ביותר הם כשלונות. הצלחות מפחידות הרבה יותר. מה עושים אחרי כשלון? מנסים שוב, מקבלים יד מלטפת וחיבוק חם ומתקדמים הלאה... מה עושים אחרי הצלחה?? חס וחלילה מצליחים שוב? זה קשה מאוד. לכן, אנחנו רגילים, במודע ובתת מודע שלנו , להכין את הקרקע לכישלון, להוציא מן הכובע תירוץ אחד לפחות שיעזור לנו להתמודד עם התוצאה. אני מציע לשים את התירוצים בצד (יחד עם האגו) ולהחליט שמבצעים את המשימה שלנו על הצד הטוב ביותר! "שורפים את הגשרים" שהם התירוצים שנשתמש בהם במקרה של הצלחה פחותה או חוסר הצלחה. מה שבטוח שללא התירוצים יש לנו סיכוי גדול יותר להצליח ומה ה"סיכון" שאנחנו לוקחים במקרה הזה? חוסר הצלחה או פספוס מבלי שהכנו את הסובבים או את עצמנו לכך? גם במקרה הזה ננסה שוב, נקבל יד מלטפת וחיבוק חם ונמשיך הלאה. אז יש לנו רק מה להרוויח מהעניין.  
  1. אנחנו תמיד מנצחים! ספורט סבולת, ארוך ולעיתים מתיש, טומן בחובו המון בורות ליפול אליהם ויחד עם זאת מקפצות רבות לתעצומות נפש. המשימה שלנו היא לקפוץ עם המקפצות מעל לבורות או לפעמים מתוך הבורות שאנחנו נופלים אליהם. כלומר- להרגיש טוב נקודה.! התחושות שיש לנו במהלך הביצוע, על קו הסיום, דקות, שעות, ימים ושבועות אחרי הסיום משתנות לבלי הכר. כמו רכבת הרים שעולה ויורדת. אני ממליץ קודם כל להתחבר לכל התחושות, להכיר וללמוד. ככל שהביצוע יהיה שלםל יותר, נכון ומותאם ליכולת האישית שלנו, כך המקפצות הרגשיות יגברו והבורות יתמעטו. נרגיש טוב עם הביצוע, נהיה מלאי מוטיבציה לאחריו ועם כל תקלה או דברים שלא הלכו לפי התכנית נהיה סבלניים יותר ונשמור אותם כנקודות לשיפור לפעם הבאה, שככל הנראה לא תאחר לבוא. הספורט הזה שאנחנו עושים, אפילו ברמה המקצוענית, הוא בחירה. ברוב המקרים זהו אף תחביב (יש יגידו תובעני) אך בכל זאת זהתחביב והמטרה של תחביב היא לגרום לנו להרגיש טוב. אנחנו בוחרים להיות באימון במהלך תקופת הכנה ארוכה ולא במקומות אחרים. אנחנו בוחרים לבלות עם האופניים יותר מאשר עם החברים ואפילו המשפחה ואחר כך עוד יוצאים לרוץ. אני מוצא בשליטה בביצוע וביצירת קרקע פוריה לתחושות חיוביות הכרח, קודם כל עבור נפשנו הבריאה וכמובן גם עבור יקירנו וחברינו הנמצאים סביבנו.


     

לסיכום אגיד שהדרך היא המשמעותית, היא זו שבונה את החוויה ואת היכולת הפיזית. המיקוד בדברים הנכונים יאפשרו לנו למצות את הפוטנציאל שהרווחנו באימונים והאחריות על ביצוע מדויק היא בידינו בלבד.

 

לפני כשבועיים שבתי ממסע מרתק של תחרות איש ברזל עם קבוצה נפלאה של אנשים, כתבתי סיכום אישי היכול להתחבר בצורה טובה לכתוב לעיל... נאה דורש נאה מקיים?!

אתם תגידו http://www.triathlon.co.il/article/challengedenmark2015/

 

בהצלחה!

 

אסף כהן, 

www.triathlon.co.il

אסף כהן
ספורטאי פעיל, שוחה רוכב ורץ, טריאתלט ואיש ברזל, מאמן ראשי ובעלים של מועדון zen - שחייה בים, רכיבה, ריצה וכל סוגי הטריאתלון

עוד בנושא

החברים של ספורטלי - טלי שינברג
הדרך ארוכה ומפותלת אני נופל וקם נופל וקם...
תמונות מטריאתלון תל אביב 2016 | גברים בלבן
אוהבים אותך טלי פינק, נזכור אותך לעד!

תגובות פייסבוק

אירועים מומלצים
לכל האירועים
גלריות אחרונות
לכל הגלריות
3
יוני
תמונות מטריאתלון תל אביב 2017
27
מאי
תמונות מטריאתלון נשים 2017
29
אפריל
תמונות ממרוץ הרצליה 2017

תגובות פייסבוק